ארכיון חודשי: ינואר 2021
חיפושית הזהב 2021: הזוכים
קולנוע צריך את הקהל שלו. לא יעזור. כל הריחוק החברתי הזה – זה לא עובד. קייס אין פוינט – טקס חלוקת פרסי חיפושית הזהב של האקדמיה השוודית לקולנוע שהתקיים אמש. הכל היה מוכן. במה עם כל האביזרים. תאורה מרשימה. הופעות של זמרים (השחקנית אלבה אוגוסט היא, מסתבר, גם זמרת. לבחורה הרזה ששיחקה את אסטריד לינדגרן ב"להיות אסטריד" יש באופן מפתיע קול חזק). מנחים ומגישים עם תלבושות ושמלות מרשימות. זוכים שמגיעים לאירוע כדי לקבל את הפרסים, ולנאום נאומים נרגשים. הכל מוכן ומזומן לאירוע חגיגי. רק דבר אחד חסר: קהל. וכשאין קהל, אין אנרגיה. אין צחוקים (אפילו אם אני לא מבין שוודית, אני מרגיש את ההתחכמויות של המגישים שלא מקבלות קונטרה. עד כדי כך שכמה פעמים במהלך האירוע העריכה הכניסה אינסרט של צילומים של קהל מטקסים בשנים שעברו).
רוב הזוכים הגיעו לקבל את הפרסים באופן אישי. לאחר ששמם הוכרז, הם יצאו מאחורי הקלעים אל קדמת הבמה, לקחו את הפרס והלכו אל המיקרופון לנאום התודה. מעט האורחים שלא הגיעו לקבל את הפרס נשאו נאום בזום (כמו השחקנית הזוכה, שהיא בכלל נורבגית).
את רשימת המועמדים סקרתי כאן לפני חודש. מאז פרסום הרשימה הספקתי לראות את הסרט הפייבוריט (בטלויזיה, כי אין קולנוע. מה לעשות), שהוא גם נציג שוודיה לאוסקר השנה. "צ'רטר" התגלה כסרט יפהפה ואינטלגנטי, שמראה לי, בין היתר, שגם בסקנדינביה, שאני מחשיב כמקום מתקדם בחשיבה שלו לגבי זכויות נשים, גם שם החברה נאבקת במוסכמה שהאשה היא רכוש הגבר, ואם היא מורדת, היא צריכה להיות מורחקת מהחברה. "צ'רטר" משרטט מאבק נשי לא קל, ללא תשובות פשוטות. זה סרט שני של אמנדה קרנל שאני רואה, וסרט שני שלה שאני אוהב, אז כמובן שמאוד רציתי שהסרט הזה יזכה.
הוא להמשיך לקרוא
פרסי גויה 2021: המועמדויות
היום ב-11 בבוקר שעון ספרד התפרסמו המועמדויות לפרס הגויה של האקדמיה הספרדית לקולנוע. ספרד היא מהמדינות שספגו את הפגיעה הקשה ביותר בעולם מנגיף הקורונה (לפי סניור גוגל, האוכלוסיה בספרד מונה כ-47 מיליון תושבים. בשנה האחרונה מתו בספרד כ-53 אלף אנשים מקורונה), ובכל זאת, איכשהו, כדור הארץ ממשיך להסתובב. מסיבת העיתונאים שהתקיימה היום בצהרים היתה רצופה תקלות טכניות (כולל אחת משעשעת במיוחד, בה רשימת המועמדויות לפרס השחקנית נמצאה במעטפה שעליה היה כתוב "השחקן הטוב ביותר", וגם ההפך), אבל בסופה ניתן לראות מהם הסרטים שבכל זאת בלטו בספרד השנה.
אלו הם הסרטים העיקריים ברשימת המועמדויות לפרס גויה 2021: להמשיך לקרוא
אוסקר שפה זרה 2021: מקבץ תשיעי ואחרון
בחודשים האחרונים, בסדרה של 8 פוסטים, סקרתי כאן, כמו בכל שנה, את הסרטים שהמדינות השונות שולחות לאוסקר בקטגוריית הסרטים שאינם דוברים אנגלית. באופן מסורתי, כמות הסרטים לא קטנה, ומתוך רצון לתת תשומת לב לכל סרט בנפרד, אני מחלק את הכמות הזאת לכמה וכמה פוסטים. את הפוסט האחרון בסדרה פרסמתי לפני יותר מחודש, ומאז חיכיתי להכרזה הסופית של האקדמיה האמריקאית על מי ומה ברשימה. בשמונת המקבצים הקודמים (מקבץ ראשון, מקבץ שני, מקבץ שלישי, מקבץ רביעי, מקבץ חמישי, מקבץ שישי, מקבץ שביעי, מקבץ שמיני) סקרתי 80 סרטים. מאז התפרסמו עוד 16 בחירות של מדינות שונות. בלארוס הגישה את הסרט "שיעורים בפרסית", אבל האקדמיה האמריקאית פסלה אותו בגלל שברשימת היוצרים אין מספיק בלארוסים. גם הסרטים של פורטוגל ושל קנדה נפסלו, שניהם בגלל כמות גדולה מהמותר של דיאלוגים באנגלית. גם פורטוגל וגם קנדה הספיקו לשלוח במהירות סרטים אחרים במקום אלו שנפסלו. עוד 3 סרטים של שלוש מדינות נפסלו או נמשכו מהתחרות ע"י המגישה, וכך הסרטים של אלג'יריה, בהוטן, ושל אוזבקיסטן לא יהיו בתחרות האוסקר השנה.
אז הנה הגענו לסקירה האחרונה לשנה זאת. 80 סרטים מהסקירות הקודמות + 16 סרטים שנוספו, מינוס שלושה סרטים שאינם בתחרות = 93 סרטים בתחרות. אלו הם 16 הסרטים שנוספו מאז שפרסמתי כאן את המקבץ השמיני (כרגיל, הלינק בשם הסרט מוביל לטריילר הרלוונטי):
(בסוף הסקירה הזאת אני סוקר גם את שני הסרטים שקנדה ופורטוגל שלחו כדי להחליף את הסרטים שנפסלו. בסוף בסוף אני גם מצרף הימור פרטי לגבי אלו מ-93 הסרטים יעלו לדעתי לשלב הבא)
פקיסטן: קרקס החיים (زندگی تماشا) – סארמד קוסאת
סרטים כאלו גורמים לך להעריך את מה שיש לך, גם אם זה לא הרבה. ומצד שני, זה נשמע לי כל כך טפשי, עד שקשה לי להאמין שדברים כאלו קורים בכלל, גם אם מדובר בחברה שמרנית. מצד שלישי, אני קורא, שיציאתו של הסרט למסכים בפקיסטן נדחתה בגלל מחלוקת שהוא עורר (לא בגלל הקורונה. זה היה בינואר. לפני כל המגפה הזאת). אז אולי זה לא כזה טפשי.
במרכז הסרט להמשיך לקרוא
פרסי רוברט 2021: המועמדים
יש מדינות שהצליחו לשמור על נורמליות יחסית גם בשנת הקורונה. דנמרק, למשל. בתי הקולנוע (אתם זוכרים דבר כזה, כן?!) בדנמרק היו פתוחים לקהל במשך רוב השנה (אחרי סגירה קצרה במרץ, הסרטים הוקרנו בדנמרק רגיל, פחות או יותר. היתה סגירה נוספת רק לאחרונה). וכך הקהל הדני יכול היה לראות סרטים בקולנוע, כולל, כמובן, סרטים תוצרת בית (תוך הגבלות מסוימות, אני מתאר לעצמי). הדבר הזה חשוב כפליים בשנה שבה נדמה שהאוסקר לסרט הזר כבר מונח בכיס של דנמרק (אני מקווה עדיין להפתעה, אבל עוד חזון למועד). היום התפרסמה בדנמרק רשימת המועמדויות לפרס האקדמיה הדנית, ונדמה שרשימת המועמדויות מכילה מספר סרטים מאוד מסקרנים, ונראה שבדנמרק היתה שנה קולנועית חזקה מאוד שכוללת הרבה יותר מהסרט הייצוגי של דנמרק. אלו הם הסרטים העיקריים המועמדים לפרס הרוברט של האקדמיה הדנית לשנה זו:
רוכבי הצדק (Retfærdighedens Ryttere) – אנדרס תומס ינסן
אנדרס תומס ינסן הוא התסריטאי העומד מאחורי רוב סרטיה של סוזאן ביר (במאית דנית זוכת אוסקר שעברה בעשור האחרון לעבוד בטלויזיה. השנה היא ביימה את "היית צריכה לדעת" עם יו גרנט וניקול קידמן). ב"רוכבי הצדק" משתף ינסן פעולה עם ניקולאי ארסל (שביים, בין היתר, את "סיפור מלכותי" שהיה מועמד לאוסקר). ינסן גם לקח על עצמו את מלאכת הבימוי של הפרויקט הזה. הנחת העבודה של הסרט הזה מציגה סיפור עצום רגשות, ויש כאן גם קאסט מכובד, אבל צפייה בטריילר מציגה גם הבדקי הומור מטורפים, כך שנראה לי שהסרט הזה יקום וייפול על האיזון בין הבכי הטרגי לבין הצחוק המשחרר.
הסיפור הוא על איש צבא ותיק (מדס מיקלסן, לא בסרט היחיד שלו השנה) המוזעק חזרה הביתה כשנודע לו שבת זוגו מתה כתוצאה מתאונת רכבת טראגית. הוא נותר אב יחידני לבת עשרה יתומה מאם. בעודו מתאבל, פונה אליו גבר (ניקולאי לי קאס, "האידיוטים") שהיה על הרכבת וניצל. הוא טוען בפני הגבר המתאבל שזאת לא היתה תאונה, אלא חלק ממזימת התנקשות מתוחכמת, והאשה המנוחה נפגעה ונהרגה כחלק מנזק משני שנגרם מאותה התנקשות (כלומר, לא היא היתה המטרה, אבל היא נקלעה לאש צולבת ומתה). הגברים בונים עכשיו צוות "מובחר" ויוצאים למשימת נקם. הטריילר מציג עד כמה "מובחר" הצוות הזה, מה שמביא כמה צחוקים לא צפויים בסרט שאמור להיות מונע מרגשות עמוקים מאוד של אבל וכעס.