אוסקר שפה זרה 2021: מקבץ תשיעי ואחרון

בחודשים האחרונים, בסדרה של 8 פוסטים, סקרתי כאן, כמו בכל שנה, את הסרטים שהמדינות השונות שולחות לאוסקר בקטגוריית הסרטים שאינם דוברים אנגלית. באופן מסורתי, כמות הסרטים לא קטנה, ומתוך רצון לתת תשומת לב לכל סרט בנפרד, אני מחלק את הכמות הזאת לכמה וכמה פוסטים. את הפוסט האחרון בסדרה פרסמתי לפני יותר מחודש, ומאז חיכיתי להכרזה הסופית של האקדמיה האמריקאית על מי ומה ברשימה. בשמונת המקבצים הקודמים (מקבץ ראשון, מקבץ שני, מקבץ שלישי, מקבץ רביעי, מקבץ חמישי, מקבץ שישי, מקבץ שביעי, מקבץ שמיני) סקרתי 80 סרטים. מאז התפרסמו עוד 16 בחירות של מדינות שונות. בלארוס הגישה את הסרט "שיעורים בפרסית", אבל האקדמיה האמריקאית פסלה אותו בגלל שברשימת היוצרים אין מספיק בלארוסים. גם הסרטים של פורטוגל ושל קנדה נפסלו, שניהם בגלל כמות גדולה מהמותר של דיאלוגים באנגלית. גם פורטוגל וגם קנדה הספיקו לשלוח במהירות סרטים אחרים במקום אלו שנפסלו. עוד 3 סרטים של שלוש מדינות נפסלו או נמשכו מהתחרות ע"י המגישה, וכך הסרטים של אלג'יריה, בהוטן, ושל אוזבקיסטן לא יהיו בתחרות האוסקר השנה.

אז הנה הגענו לסקירה האחרונה לשנה זאת. 80 סרטים מהסקירות הקודמות + 16 סרטים שנוספו, מינוס שלושה סרטים שאינם בתחרות = 93 סרטים בתחרות. אלו הם 16 הסרטים שנוספו מאז שפרסמתי כאן את המקבץ השמיני (כרגיל, הלינק בשם הסרט מוביל לטריילר הרלוונטי):

(בסוף הסקירה הזאת אני סוקר גם את שני הסרטים שקנדה ופורטוגל שלחו כדי להחליף את הסרטים שנפסלו. בסוף בסוף אני גם מצרף הימור פרטי לגבי אלו מ-93 הסרטים יעלו לדעתי לשלב הבא)

פקיסטן: קרקס החיים (زندگی تماشا) – סארמד קוסאת

סרטים כאלו גורמים לך להעריך את מה שיש לך, גם אם זה לא הרבה. ומצד שני, זה נשמע לי כל כך טפשי, עד שקשה לי להאמין שדברים כאלו קורים בכלל, גם אם מדובר בחברה שמרנית. מצד שלישי, אני קורא, שיציאתו של הסרט למסכים בפקיסטן נדחתה בגלל מחלוקת שהוא עורר (לא בגלל הקורונה. זה היה בינואר. לפני כל המגפה הזאת). אז אולי זה לא כזה טפשי.

במרכז הסרט להמשיך לקרוא