חיפושית הזהב 2021: הזוכים

קולנוע צריך את הקהל שלו. לא יעזור. כל הריחוק החברתי הזה – זה לא עובד. קייס אין פוינט – טקס חלוקת פרסי חיפושית הזהב של האקדמיה השוודית לקולנוע שהתקיים אמש. הכל היה מוכן. במה עם כל האביזרים. תאורה מרשימה. הופעות של זמרים (השחקנית אלבה אוגוסט היא, מסתבר, גם זמרת. לבחורה הרזה ששיחקה את אסטריד לינדגרן ב"להיות אסטריד" יש באופן מפתיע קול חזק). מנחים ומגישים עם תלבושות ושמלות מרשימות. זוכים שמגיעים לאירוע כדי לקבל את הפרסים, ולנאום נאומים נרגשים. הכל מוכן ומזומן לאירוע חגיגי. רק דבר אחד חסר: קהל. וכשאין קהל, אין אנרגיה. אין צחוקים (אפילו אם אני לא מבין שוודית, אני מרגיש את ההתחכמויות של המגישים שלא מקבלות קונטרה. עד כדי כך שכמה פעמים במהלך האירוע העריכה הכניסה אינסרט של צילומים של קהל מטקסים בשנים שעברו).

רוב הזוכים הגיעו לקבל את הפרסים באופן אישי. לאחר ששמם הוכרז, הם יצאו מאחורי הקלעים אל קדמת הבמה, לקחו את הפרס והלכו אל המיקרופון לנאום התודה. מעט האורחים שלא הגיעו לקבל את הפרס נשאו נאום בזום (כמו השחקנית הזוכה, שהיא בכלל נורבגית).

את רשימת המועמדים סקרתי כאן לפני חודש. מאז פרסום הרשימה הספקתי לראות את הסרט הפייבוריט (בטלויזיה, כי אין קולנוע. מה לעשות), שהוא גם נציג שוודיה לאוסקר השנה. "צ'רטר" התגלה כסרט יפהפה ואינטלגנטי, שמראה לי, בין היתר, שגם בסקנדינביה, שאני מחשיב כמקום מתקדם בחשיבה שלו לגבי זכויות נשים, גם שם החברה נאבקת במוסכמה שהאשה היא רכוש הגבר, ואם היא מורדת, היא צריכה להיות מורחקת מהחברה. "צ'רטר" משרטט מאבק נשי לא קל, ללא תשובות פשוטות. זה סרט שני של אמנדה קרנל שאני רואה, וסרט שני שלה שאני אוהב, אז כמובן שמאוד רציתי שהסרט הזה יזכה.

הוא להמשיך לקרוא