הטריילר מציג סרט שמכביד מאוד על האוזן בדיאלוגים, במספר דמויות לא קטן (שמאכלס את סיפורי האהבה מהעבר). במקום להתרכז בסיטואציה האינטימית הקטנה בחיק הטבע, נדמה לי שהסרט מטביע את הצופה בהמון אינפורמציה, המון מילים, והלב הולך לאיבוד. ועדיין, זהו הסרט המוביל במספר המועמדויות לסזאר השנה, עם 13: מועמדות לפרס הסרט הטוב ביותר, בימוי, שחקנית, שחקן, שחקנית משנה, שחקן משנה, שחקנית מבטיחה, תסריט מקורי, צילום, עריכה, סאונד, תלבושות, ועיצוב אמנותי.
מה לעשות, הקורונה עדיין כאן, אז הדנים החליטו להביא מנחה וארבעה אורחים לתכנית אירוח של שלוש וחצי שעות. מדי פעם קם אחד האורחים, מעטפה בידו, הלך אל הדוכן שנמצא בקצה השמאלי, והכריז על המועמדים בקטגוריה הרלוונטית, ועל הזוכה. המועמדים נראו בזום על המסך מאחורה, וכל נאומי הזכיה היו גם הם בזום, מה שגרם להרבה בעיות טכניות, בעיקר בסאונד. בלי ריקודים, בלי שירים, ובלי פרסומות, תכנית דיבורים של 3 וחצי שעות היתה קצת מעיקה, אבל אילוצי התקופה מחייבים.
איתן 