סזאר 2021: הזוכים

עכשיו אמצע הלילה בישראל. בצרפת הסתיים לפני כשעה טקס חלוקת פרסי האקדמיה לקולנוע לשנה זאת. בניגוד למה שניתן לצפות, הטקס היה רגיל כמעט לגמרי. כמעט כל הזוכים באו לקבל את הפרס על הבמה. היתה במה. היתה תזמורת על הבמה. היתה מנחה. היו מגישי פרסים. היו נאומי זכיה. לגבי הקהל – מארגני הטקס דאגו להוציא מראש חלק גדול מהכסאות באולם כדי ליצור מרווחים בין היושבים (מסיבות מובנות). בחללים שנוצרו הועמדו שולחנות עגולים קטנים, ועליהם הונחו מנורות שולחן קטנות. כך יצא שהקהל היחסית מצומצם ישב על כסאות מרופדים שאנחנו מכירים מאולמות הקולנוע, וגם הסב לשולחנות.

הטקס עצמו היה ארוך מאוד (כשלוש שעות וארבעים דקות), ונדמה לי שהיו בו כמה וכמה רגעים שהם כמו פרובוקציה מכוונת שנועדה להצחיק, רק שהיא נתקעה איפשהו בין לא ממש מצחיק ללא ממש נעים לצפיה. כך היה מישהו שהביא ציטוט של היטלר, או מישהי שעלתה אל הבמה להגיש את פרס התלבושות עם לבוש דמוי חמור, וכשהמנחה העירה לה בבדיחות הדעת על הלבוש המוזר, היא התפשטה עד לעירום מלא. התזמורת מוקמה על הבמה, וניגנה די הרבה, וגם כשעלו אל הבמה מגישי הפרסים המתחלפים, הם היו צריכים לחכות שהתזמורת תסיים לנגן, וזה תמיד נמשך כעשר שניות יותר מדי. עוד עניין שהאריך את הטקס היה תוספות מיוחדות לחלק בטקס שמכבד את אלו שעברו מן העולם השנה. במהלך הטקס הוקדשו בכל פעם כמה דקות כדי לכבד כמה מאמני צרפת המכובדים שעזבו את העולם בשנה האחרונה, וזאת בנוסף לחלק הקבוע שנקרא בדרך כלל In Memoriam. וכך, למשל, זמן מיוחד הוקדש בטקס לז'אן קלוד קארייר, ואח"כ גם לז'אן פייר באקרי (והיו עוד שניים-שלושה שאני פחות מכיר).מצד שני, היו כמה רגעים יפים בטקס. כבר בהתחלה עלתה אל הבמה המנחה, מרינה פויס, והודיעה: באנו לכאן ל להמשיך לקרוא