פסטיבל קולנוע צרפתי: משטרה

זהו, נגמר. אין יותר קורונה. אין יותר מלחמה. אין יותר בעיות בעולם. יש שלום. יש ממשלה. יש תקציב. יש הרמוניה והכל טוב. מצוין ממש.

ויש פסטיבל צרפתי בסינמטקים. הסרט הראשון שדגמתי מהפסטיבל הוא "משטרה".

(שם הסרט במקור: Police)

אם לומר את האמת, באתי לסרט סקפטי למדי. הבמאית, אן פונטיין, היא אמנם ותיקה למדי, אבל אני לא מאוד מחבב את עבודתה. יש משהו יבש בסרטים שלה. מה גם שהסרט הזה, "משטרה", עשה את הבכורה שלו בפסטיבל ברלין החשוב בשנה שעברה, אבל מאז די נעלמו עקבותיו. הסרט יצא למסכים בצרפת ודי נשכח. הוא לא היה מועמד לפרסים כמעט בשום מקום, ולא נרשמה התלהבות רבה.

ולכן שמחתי לגלות שמדובר בהפתעה נעימה. אמנם העריכה של הסרט הזה קצת מאריכה אותו ללא צורך, וגם הפלאשבקים המשולבים בסרט נערכים אל תוך הסיפור המרכזי במגושמות ניכרת, אבל הפעם היובש הזה של אן פונטיין עובד לטובת הסרט.לכולנו כואב משהו. כל אחד ואחת מאיתנו סוחב על גבו צרה כלשהי. משהו פרטי שמעיק עלינו. אבל אנחנו גם סגורים בתוך ה להמשיך לקרוא