פסטיבל קולנוע צרפתי: החמור, המאהב ואני

(שם הסרט במקור: Antoinette dans les Cévennes)

זה היה אמור להיות סרט ממש חמוד וממש כיפי. הוא ממש לא. כלומר, לא סבלתי בהקרנה, אבל הוי, כמה פוטנציאל יש בסרט הזה, והוי, כמה הוא מבוזבז…

אשה צעירה מנהלת רומן עם גבר נשוי. היה להם תכנון לצאת ביחד לחופשה, אבל הוא נתקע עם אשתו והילדה הקטנה, אז החופשה עם המאהבת נדחית למועד אחר. המאהבת לא מוותרת, ומצטרפת למסע של אהובה ביחד עם אשתו והילדה. ועם חמור. נשמע כמו קומדיה טובת לב. אבל יש בעיה גדולה מאוד: הסרט הזה לא החליט אם הוא קומדיה מטורפת, שבה אין ממש צורך להסביר בהגיון את הסיטואציות, או שהוא דרמה קומית, שלוקחת את הזמן להקשיב להלמות לב האוהבים, ולהוסיף כמה בדיחות לתיבול. קרולין ויניאל, במאית הסרט חסרת הנסיון, לא מצליחה למצוא את האיזון בסרט הזה, וכתוצאה מכך אני לא מצליח להיגרף אל תוך החוויה הקולנועית.

antoinette dans les cevennes

או שהסרט הזה עדין ונעים, בסצינות ארוכות שאמורות להיות נוגעות ללב, או שהוא גס ורעשני, בסצינות שאמורות ל להמשיך לקרוא