העד הבלתי נראה: הביקורת

(שם הסרט במקור: Il Testimone Invisibile)

אתה רוצה לשחק? יאללה, בוא נשחק

המשפט הזה מופיע בגוף הסרט. הוא הגרסה האיטלקית של אר יו טוקינג טו מי הידוע מתוך "נהג מונית". גבר עומד מול המראה, משחק. והסרט הזה הוא אכן משחק. סוג של שעשוע חביב, אבל גם חסר כל משקל.

"העד הבלתי נראה" הוא סוג של תרגיל קולנועי. סוג של השתעשעות בז'אנר סרטי בלש. אדם חשוד ברצח. כל הראיות נגדו, אבל הוא נשבע שזה לא הוא. והסרט מגלגל לאט לאט, בסבלנות, את הסיפור כולו. וזהו.

היתרון הגדול של "העד הבלתי נראה" הוא הסטייל שלו. הגיבור שלו הוא איש עסקים מצליח, עשיר, ובהתאמה, כבר מהרגע הראשון, הסרט הזה מזמין אותי למלונות פאר, נופים אירופים משכרים, בחורות יפות, כל מה שכסף יכול לקנות. סטפנו מורדיני הבמאי גם מלווה את הסרט במוסיקה דרמטית, אבל עושה את זה בחוכמה, כדי שהיא תתמוך במראה היפהפה של הסרט, ולא תשתלט עליו.

בנוסף, "העד הבלתי נראה" עושה בחירה שלכאורה (והאמת, גם למעשה) מכשילה אותו: גיבור הסרט הוא איש עשיר, והוא גם להמשיך לקרוא