ארץ נוודים: הביקורת

(שם הסרט במקור: Nomadland)

קצת קשה לי לתקשר עם הסרט הזה. מדובר על אשה אחת, ובעצם על קבוצת אנשים, שהם נוודים. אנשים שנטשו את שגרת החיים הרגילה שאנחנו מכירים, שגרת חיים שהם קוראים לה "השעבוד לדולר", והלכו לחיות חיים בדרכים. לא עוד חיים בבית בטון של 4 קירות, אלא חיים בתוך קראוואן מתנייד. לא חיים במקום אחד, אלא חיים בדרך. נסיעה בוואן ברחבי ארצות הברית עד שמתעייפים. עד שמוצאים חניון כדי לנוח לילה, אולי לכמה לילות, ואז להמשיך לנדוד. לא עוד עבודה אחת קבועה למשך שנים ארוכות, אלא עבודות זמניות, כאלו שיכסו רק את הצרכים הבסיסיים, והלאה.

קשה לי לתקשר עם סרט כזה, כי זה סגנון חיים שאני לא מסוגל לדמיין את עצמי עובר. כל עבודה שהחזקתי בחיי הייתי בה כמה וכמה שנים. כל כתובת שבה גרתי, שהיתי בה שנים ארוכות. ברור לי לחלוטין שסגנון חיים שכזה, חיי נדודים, הם אילוץ, ולא בחירה.

וזאת הבעיה שלי עם הסרט. כותרות הפתיחה של "ארץ נוודים" מניחות את היסודות לבריחה של גיבורת הסיפור מהחיים: יש אבטלה. נסגר המפעל. אין כסף. גיבורת הסרט סוחבת על גבה כאב עצום. פרנסס מקדורמנד אדירה כאן בסרט. מוכיחה שוב שהיא מהשחקניות המשובחות ביותר שיש היום בעולם.

הדרך שבה היא מתנהלת במרחב מבהירה שמשהו כבד מאוד יושב עליה. שמה שהבריח אותה מהחיים הרגילים הוא יותר מרק איבוד מקור הכנסה. אבל מהו אותו כאב בדיוק? פרטי חייה של פרן, הגיבורה, נשארים להמשיך לקרוא