עוד סיבוב: הביקורת

(שם הסרט במקור: Druk)

אני מודה, הלכתי לראות את הסרט הזה בלי חשק. אני לא ממש אוהב את הבמאי הזה, תומס וינטרברג. לפני 5 שנים ראיתי סרט שלו פעם אחרונה. "הקומונה" היה כל כך נורא בעיניי עד שכתבתי שם:

ביציאה שלי מההקרנה הרגשתי שאני רוצה לחנוק מישהו. עדיף את הבמאי בעצמו.

וגם

יותר אני לא הולך לראות סרטים שלו. הפעם הוא ממש עצבן אותי

חמש שנים אחרי, "עוד סיבוב", סרטו החדש של וינטרברג, סוחט תשואות ומקבל פרסים מכל העולם ואחותו (כולל אוסקר!). איכשהו השתכנעתי לתת לו צ'אנס נוסף, אבל באתי לאולם הקולנוע מאוד מאוד סקפטי. בסופה של ההקרנה, יצאתי מהאולם עם הקלה: זה ממש לא היה נורא כמו שחששתי שיהיה. תומס וינטרברג מביים את "עוד סיבוב" כאדם שהתבגר, התמתן, ואיכשהו יודע בכל זאת משהו על קולנוע. ומצד שני, זה עדיין לא הסרט הכל כך גדול שרוב העולם חושב שהוא. לפחות לא לטעמי.בניגוד לאותו "הקומונה" הקקופוני והאיום, "עוד סיבוב" קונה אותי בעיקר בזכות השקט שלו. רוב דקות הסרט נקיות ממוסיקה (וגם הרגעים המעטים שיש בהם מוסיקה, היא בדרך כלל מוסיקת מקהלה, ולא משהו רועש). הסרט לוקח את הזמן להקשיב להלמות לב הדמויות, לנסות להבין אותן. בעיקר נכון הדבר לגבי להמשיך לקרוא