צעירה מבטיחה: הביקורת

(שם הסרט במקור: Promising Young Woman)

יש סצינה בסרט המתארת גבר הצופר לגיבורת הסרט המשתהה במכוניתה בדרך, ואח"כ אותו גבר גם מכבד את האשה במילים לא נעימות במיוחד. התגובה של האשה אלימה למדי. הגבר הזה לא נראה לפני כן בסרט, ולא יראה אחרי.

"צעירה מבטיחה" הוא פנטסיית נקמה נשית, וככזו היא עסיסית במיוחד, ועם זאת, כסרט קולנוע, הוא מרשים אך בוסרי. אמרלד פנל זכתה באוסקר על התסריט שכתבה לסרט הזה, וגם היתה מועמדת לאוסקר על הבימוי, וזה מרשים למדי, כי זהו סרטה הראשון של פנל (שהיא שחקנית מוכרת שעברה אל מאחורי המצלמה. פנל מופיעה לרגע קט גם כאן, כמומחית אינטרנטית לענייני איפור), ואכן פנל מביימת בבומבסטיות מוגזמת בכוונה, כדי לנתק את הסיפור הזה מהמציאות, ועם זאת, יש בסרט הזה גם לא מעט חסרונות הנובעים, לדעתי, מחוסר נסיון של היוצרת שלו.קארי מאליגן בתפקיד הראשי (גם היא היתה מועמדת לאוסקר על תפקידה כאן) מצוינת לטעמי כאשה פגועה שעברה טראומה ועכשיו היא עוסקת בנקמה (יצירתית במיוחד, מה שהופך את הצפייה בפנטסיית הנקמה הזאת למענגת למדי), ועם זאת, פרטי הטראומה הנפרשים בהדרגה במהלך הסרט אינם מלאים. הדבר הנורא הזה לא קרה לה, אלא לחברה שלה. מה בדיוק היה אופי היחסים בינה לבין הקורבן? למה היא לוקחת את זה כל כך קשה? למה היא נוקמת לא רק באחראים הישירים למעשה הנורא מהעבר, אלא בכל המין הגברי באשר הוא? האם באמת אין בנמצא אנשים טובי לב ממין זכר?

אני מסוגל להבין שטראומה שכזאת תערער את האמון של האשה הזאת בכל המין הגברי, אבל פרטי המקרה אמנם ברורים למדי, אבל לא ברור עד הסוף למה זה השפיע כל כך על גיבורת הסרט.

כמו כן, פנל יוצרת כאן סרט מרתק, אבל לא מספיק מהודק. יש בסרט הזה יותר מדי אוויר. יותר מדי זמן עובר בין תחנה לתחנה במסע הנקם הזה. וזה לא רק התקווה הגברית הטהורה שאולי בכל זאת תחזיר לה את האמונה בטוב שבאדם. יש גם את ההורים שלה, ואת בית הקפה, אלמנטים שאמנם ממלאים את עולמה של האשה הזאת, ובאותה נשימה, הם מאטים את זרימת הסיפור, מרגיעים את האנרגיה שהיתה צריכה להתלוות למסע נקם רגשי שכזה.

וכך, סרט שהיה צריך להיות חינגת הרס פסיכית אכן מכיל את ההרס ואת הפסיכי, אבל לא את החינגה. ואותה סצינה לא קשורה שהזכרתי בתחילת הפוסט הופכת מיותרת  – היא מצטרפת לעוד כמה סצינות שמונעות מהסרט הזה באמת להמריא ולהיות כמוסת רגש מרוכזת של אנטי הנובעת מכאב גדול. במקום זה יש כאן בסרט כמה וכמה (ועוד כמה) סצינות נהדרות, המפוזרות לרוחב בסרט שהיה מרוויח מצמצום, מעריכה מהודקת יותר שתכווץ את הרגש לכדי אגרוף עוצמתי.

סרט משחרר למדי, "צעירה מבטיחה", רק שהוא היה יכול להיות הרבה יותר מטלטל. הוא נשאר ברמת הפנטסיה החביבה.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s