פסטיבל קולנוע איטלקי: הטורפים

(שם הסרט במקור: I Predatori)

כביש ריק. מרחוק נשמע קולו של רכב מתקרב. הקול מתגבר ומתגבר, עד שהופך חזק מאוד. עוד שבריר שניה אני גם אבחין בכלי הרכב הזה.

קאט.

כביש שני. אותו סיפור חוזר שוב.

קאט שני.

ויש גם כביש שלישי.

שוט שעוקב אחרי אדם הולך ברחוב. מישהו עובר מולו. השוט מפסיק לעקוב אחרי האדם הראשון, ומתחיל לעקוב אחרי המישהו. ואותו מישהו עובר על יד מישהו2. והמצלמה עוזבת את מישהו ומתחילה לעקוב אחרי המישהו2.

יש לפעמים סרטים שכבר מהתחלה אני יודע שאני לא אוהב אותם. אז לא, "הטורפים" הוא ממש לא סרט רע. למעשה, אני לגמרי מבין למה הוא זכה בפרס סרט הביכורים של האקדמיה האיטלקית לפני כמה שבועות. אבל אני חושב שזאת מלכודת. כן, לילד יש כשרון. אבל הסרט הזה, "הטורפים", הוא במה שנוצרה למטרה אחת בלבד – להציג את הכשרון הזה. וזה יבוא על חשבון הדמויות, והתסריט, והמשחק, והמסר (הנה, תראו למשל את הפוסטר של הסרט. פוסטר שבעיקר עושה פרובוקציה לצורך תשומת לב).כי כמו שתיארתי בתחילת הפוסט הזה, "הטורפים" מתעסק בעיקר ב להמשיך לקרוא