פסטיבל קולנוע איטלקי: סיפורים רעים

(שם הסרט במקור: Favolacce)

בחיי שאני לא מבין מה הסרט הזה רוצה ממני

הרעיון היה מדליק: לספר סיפורים פיקטיביים על אנשים אמיתיים. קולו של המספר נשמע: מצאתי יומן זרוק של ילדה. בסופו של היומן היו דפים ריקים. כתבתי סיפורים מומצאים בהשפעת הסיפורים שקרו באמת. אותן דמויות, אותו סגנון, סיפורים אחרים. פתיחת הסרט הזו מניחה את היסודות: הסגנון הוא מה שחשוב. לא הסיפורים. כתוספת לאקספוזיציה הזאת, המספר אומר: השקרים מבוססים על סיפור אמיתי. הסיפורים שתראו מבוססים על שקרים. השקרים חסרי השראה. והמשפט האחרון, לצערי, הוא היחיד הנכון כאן.כי האחים דינוצ'נזו, בימאי הסרט, אכן משתדלים מאוד ליצור סרט שמבוים בעין עקומה. והם משתמשים הרבה פעמים בקלוז-אפים קצת מעוותים. בסצינות ארוכות מאוד, קרובות מאוד. אבל הסצינה הכי טובה בסרט, לטעמי, מצולמת דווקא מ להמשיך לקרוא