דוקאביב 2021: דם חם

אומרים שבקולנוע דוקומנטרי העריכה היא החלק הקריטי ביותר ביצירה, אפילו יותר מאשר בקולנוע עלילתי. יש סרטים דוקומנטרים שלמים שממש נבנים בחדר העריכה. קייס אין פוינט: "דם חם".

השניות הראשונות של הסרט הן כל מה שטוב (מאוד) ולא טוב בסרט הזה. העריכה דוחפת בפתאומיות אל תוך השקט הבזקים מבהילים של אלימות. מתמזגת לחלוטין עם אופי הספורט שבמרכז הסרט כאן – הקיקבוקסינג. בעיטות ואגרופים פתאומיים המכים חזק, מהר, מהממים את החושים. יש כאן גם פרצי מוסיקה שמולבשת בדיוק רב על הסרט. פתיחה מהממת.ואז צריך להתחיל לנשום. להבין מי הם אלו שבועטים ומכים. וזה החלק הפחות טוב של הסרט. כי יש כאן שתי דמויות. שתיהן נלחצות על ידי המסורת של המשפחה המורחבת והשמרנית שלהן. אבל הזגזוג בין שתי הדמויות מאוד צולע. כשנמצאים עם אחת שוכחים לגמרי מהשניה. וכנ"ל כשנמצאים עם השניה. וכשמדובר בסרט ספורט, שבו יש קרבות, ונצחונות, והפסדים, והתמודדות עם לחץ בחיים הפרטיים כמו גם בקרבות עצמם – "דם חם" לא עורך נכון את הלחצים של הסביבה על כל אחד לחוד לכדי סרט הומוגני.

כי, בסופו של דבר, כשמגיעים לאיטליה, מדובר בחלק המרגש של הסרט. אליפות העולם. והנערה, שבהתחלה הפסידה קרבות ואף הפכה מתוסכלת למדי בגלל ההפסדים, פתאום היא מוצאת את המוג'ו שלה. מה שקרטע בהתחלה נכנס להילוך. היא מפוקסת, אנרגטית מאוד, תוקפת ללא הפסקה, ועוברת שלב אחרי שלב.

אבל כשהסרט באיטליה, הבחור נעלם לגמרי. נכון, ההחלטה היא שהוא ישאר ברקע, אבל הסרט כמעט ולא מראה אותו. את התסכול שלו. את השמחה שלו בנצחון שלה. הוא בכלל לא בפריים.

ואלו הם רגעי השיא של הסרט. אבל בעצם זהו גם כל הסרט. רגעי הקרבות מצולמים וערוכים בצורה שמעלה את המתח ומרגשת, מושיבה אותי על קצה הכסא. אבל החיים הם לא וידאו קליפ, גם אם הקליפ עצמו מצוין. וכך המילים שנאמרות על ידי המשפחות נשמעות יותר כמו סיסמאות (למשל: האמא היא המלאך השומר של הילד – זה משפט שממש נאמר בסרט ונשמע לי כמו סיסמא מתוך ספר הדרכה לחיים, ולא משהו שבאמת מודגם בסרט הלכה למעשה. המשפחה אמנם שומרת קרוב, אבל העריכה הצולעת בין שתי הדמויות כאן לא נותנת לדרמה המשפחתית הלוחצת מקום).

וכך, אולי האלמנט הספורטיבי של הסרט אכן אפקטיבי ומרגש, אבל הדרמה שמאחורי הקלעים אמנם נראית על המסך, אבל העריכה לא מצליחה להדריך את אותו לחץ משפחתי אל תוך אולם הקיקבוקסינג. אלו הם כאילו שני חלקים נפרדים של הסרט. החלק ממריץ האדרנלין – הספורטיבי, והחלק הצולע דרמטית של הסיפור שמאחורי הסיפור.

יש כאן שיתוף פעולה מסקרן בין ערוץ הספורט לבין יצירה דוקומנטרית דרמטית. בספורט יש אינספור סיפורים עם פוטנציאל שובר לב ממש. "דם חם" הוא תוצאה לא אחידה של שיתוף הפעולה הזה – הספורט כאן מצוין, הדרמה פחות.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s