אריאל 2021: המועמדויות

אתמול התפרסמו במקסיקו המועמדויות לפרס האריאל של האקדמיה המקסיקנית לקולנוע. מקסיקו היא אחת המדינות שנפגעו קשה בקורונה. קרוב לרבע מיליון מקסיקנים מתו מהמחלה הזאת בשנה וחצי האחרונות, וצרפו לכך את הפשע המשתולל, קרטלי הסמים, וחוסר היכולת של השלטון הרעוע לטפל בכך, ותבינו עד כמה מקסיקו, שעל פניו היא יעד מנצנץ לתיירות, היא מדינה מסוכסכת ומסובכת למדי.

רשימת הסרטים שעומדים לשיפוט האקדמיה המקסיקנית התפרסמה כבר במרץ השנה, אבל אילוצים שונים עיכבו את פרסום רשימת המועמדויות עד לאתמול, ועם זאת, רשימת המועמדויות מרתקת למדי, ומוכיחה שוב שמקסיקו, על כל הבעיות שיש בה, היא מדינה המייצרת קולנוע מסקרן מאוד שמקבל הכרה גם בעולם הגדול (למשל: סרט אחד מתוך רשימת המועמדויות אמור לצאת להקרנות מסחריות בישראל בקרוב). אלו הם הסרטים הבולטים ברשימת המועמדויות לפרס האריאל לשנה זו:

ללא סימנים מזהים (Sin Señas Particulares) – פרננדה ואלאדז

הרבה מקסיקנים מנסים את מזלם בארצות הברית. הרבה מנסים לחצות את הגבול, לא כולם מצליחים. אם זה בגלל המצב הכלכלי, או בריחה מהפשע המשתולל, גלי ההגירה צפונה ממשיכים. כזה הוא גם בנה של גיבורת הסרט. לפני חודשיים הוא יצא אל הדרך, בליווי חבר, בדרך לאריזונה, יונייטד סטייטס. עברו חודשיים, אבל אין סימן חיים מהבן. לא טלפון, לא הודעה. האם מתחילה לדאוג, מתחילה לשאול שאלות. היא מתחילה להיות יותר מודאגת כשהיא פוגשת את האם של החבר של הבן שלה, ושומעת ממנה שהבן שלה נמצא מת. במצב של חרדה הולכת וגוברת יוצאת האם למסע לגלות את גורל בנה. בדרך היא פוגשת לא מעט תחנות, מסוכנות או סתם בירוקרטיות, כולל פגישה עם בחור צעיר שנמצא בדרך חזרה (הוא גורש מארה"ב חזרה למקסיקו) – כולם תחנות בדרך לגלות את גורל בנה, כשהנורא מכל הוא חוסר הידיעה. הטריילר מעביר היטב את החרדה והסכנה.

"ללא סימנים מזהים" הוא המוביל את הרשימה, עם 16 מועמדויות: פרס הסרט הטוב ביותר, וכן לפרס סרט הביכורים, 2 מועמדויות לפרס השחקן/נית המבטיח/ה, צילום, תסריט מקורי, איפור, מוסיקה, סאונד, בימוי, שחקנית, שחקן משנה, עיצוב אמנותי, עריכה, אפקטים מיוחדים, ואפקטים ויזואלים.

הזאבים (Los Lobos) – סמואל קישי

עוד סרט העוסק בהגירה. בבריחה מהמדינה הפצועה הזאת, מקסיקו, רק כדי לגלות שארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, ארצות הברית, היא מוגבלת מאוד. הפעם הסרט מתרכז בכמה דמויות שהצליחו לעבור את הגבול. אמא ושני ילדים קטנים. הם מוצאים דירה קטנה (מאוד), ובזמן שהאמא הולכת לעבודה, הילדים הקטנים צריכים לדאוג לעצמם. אבל הם עוד ילדים. הטריילר מעביר יפה את עולם הילדים, ואת ההתנגשות של החלומות התמימים עם המציאות הקשוחה והלא נעימה לעיתים.

"הזאבים" מועמד ל-13 פרסי אריאל: פרס הסרט הטוב ביותר, בימוי, שחקנית, שחקנית משנה, 2 מועמדויות לפרס השחקן/נית המבטיח/ה (שני הילדים), צילום, עריכה, תסריט מקורי, מוסיקה, עיצוב אמנותי, סאונד, ותלבושות.

נשף ה-41 (El Baile de los 41) – דויד פאבלוס

לפני כמה שנים הגיע לחופינו סרט נהדר ושובר לב בשם "אחת ויחידה" (הנה הביקורת שלי מאז). לפני 5 שנים זה גם היה הזוכה הגדול של פרסי האריאל (כאן כתבתי על זה). "נשף ה-41" הוא סרטו האחרון של הבמאי של "אחת ויחידה", וגם הוא נראה מרשים ועשוי בטעם. הפעם מדובר בשחזור סיפור שהתרחש במקסיקו ב-1901. המשטרה פושטת על נשף שאז נחשב לא מוסרי – 42 גברים בלבוש נשים או סתם נשף של הקהילה הלהט"בית, רק שלפני קצת יותר מ-100 שנה לא ידעו בכלל שיש כזה דבר, קהילה להט"בית. 42 גברים נעצרים, ביניהם גם אנשים בכירים בשלטון. אחד מהם נשוי לביתו של נשיא מקסיקו, והוא מורה למחוק את שמו מהרשימה. רק חקירה עיתונאית עקשנית תוביל לחשיפת האמת.

לפי מה שקראתי, השערוריה הפוליטית היא רק רקע בסרט הזה לסיפור האהבה ההומוקסואלי המתפתח כאן בין שני גברים, מבלי לשכוח את הקורבן הנוסף – בת הנשיא, האשה שאיתה התחתן הגבר המאוהב בגבר אחר מתוך אילוץ, כנראה. הטריילר מגלה שימוש בתלבושות ובעיצוב אמנותי מרשים כדי לשחזר את התקופה, כמו גם מה שנראה כמו טעם טוב בפיתוח סיפור האהבה הזה אל מול סביבה חשדנית ומאיימת."נשף ה-41" מועמד ל-12 פרסי אריאל: פרס הסרט הטוב ביותר, בימוי, שחקן, שחקנית, שחקן משנה, צילום, איפור, מוסיקה, תלבושות, עיצוב אמנותי, אפקטים מיוחדים, ואפקטים ויזואלים.

ג'ונגל טראגי (Selva Trágica) – יולנה אולאיזולה

לפי מה שקראתי על הסרט, נדמה לי שיש כאן סוג של סרט אימה פמיניסטי, רק שהנראטיב כאן כל כך רזה, והנטיה כאן היא יותר לתת לאווירה לשלוט על חשבון הסיפור, כך שכל מקרי הרצח שיש כאן נדמים שרירותיים ומבחינת הסיפור – שטחיים. הסרט מתרחש, כפי ששמו רומז, בג'ונגל. בחורה צעירה בורחת מנישואין שאורגנו עבורה כנגד רצונה. בני הלוויה שלה מתים אבל היא שורדת, ואז היא פוגשת בחבורת גברים שעוברת שם לצורך עבודה. כמובן שמפגש בין כמה גברים ואשה צעירה אחת יוליד תשוקות אירוטיות מצ'ואיסטיות, אבל לעזרת האשה התמימה תבוא מפלצת מיתולוגית של אשה המפתה גברים והורגת אותם. הבנתם, גברים? תנו לנשים לחיות איך שהן רוצות, או שסופכם רע ומר. נדמה לי קצת שטחי מדי, מה שנותן במה לכמה שיטות הרג שכנראה יהיו מרשימות, אבל חסרות עומק דרמטי."ג'ונגל טראגי" (טריילר) מועמד ל-12 פרסי אריאל: פרס הסרט הטוב ביותר, בימוי, שחקן משנה, מועמדות לפרס השחקן/נית המבטיח/ה, צילום, תסריט מקורי, איפור, מוסיקה, סאונד, תלבושות, אפקטים מיוחדים, ואפקטים ויזואלים.

מאריסלה אסקובדו מתה 3 פעמים (Las Tres Muertes de Marisela Escobedo) – קרלוס פרז אוסוריו

הסרט שנועל את רשימת המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר של האקדמיה המקסיקנית השנה הוא סרט דוקומנטרי שמספר סיפור מכעיס, מתסיס, רק שאני לא בטוח שהסרט הזה חורג משטאנצים של עשייה דוקומנטרית, וכך הסרט עצמו, לפחות לפי הטריילר, הוא סביר ולא יותר מזה, שזה לא מספיק לסיפור שכזה. במרכז הסיפור אשה בשם מאריסלה אסקובדו. ב-2008 התגלתה גופתה של ביתה בת ה-16 של מאריסלה בחוות חזירים על יד חוארז. החשוד העיקרי ברצח היה בן זוגה של הצעירה. הוא אכן נעצר ונשפט אחרי שהודה ואפילו הוביל את השוטרים אל מקום הפשע, אבל השופטים שחררו את אותו בחור צעיר לאחר שהוא טען שההודאה הושגה בעינויים. האמא, מלאת צער וכעס, יצאה בקמפיין תקשורתי כדי להפוך את ההחלטה. במהלך אחת מפעילויות הקמפיין, בעודה אוספת חתימות ברחוב לטובת היוזמה, היא נורתה ונהרגה בעצמה, כנראה בשליחותו של אותו בחור צעיר. ואגב, החשוד העיקרי הזה מת בעצמו כשנתיים לאחר מכן בקרב יריות עם המשטרה, שקשור או לא קשור לאותו מקרה טראגי.

כאמור, המקרה הזה מכעיס רק מקריאה עליו, ואולי לא צריך הרבה קולנוע מלבד פשוט לספר את הסיפור, רק שנדמה לי, לפחות מסקירה שטחית של הפרויקט הזה, שמדובר בסרט שלא באמת מפעיל את הרגש, ומפספס את המחלה הגדולה הזאת של הפשע שבמקסיקו."מאריסלה אסקובדו מתה 3 פעמים" מועמד ל-7 פרסי אריאל: פרס הסרט הטוב ביותר, פרס סרט הביכורים, פרס הסרט הדוקומנטרי, בימוי, עריכה, תסריט מקורי, וסאונד.

אלו הם חמשת המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר של האקדמיה המקסיקנית השנה. כדאי לציין עוד סרט אחד שלא מועמד לפרס הגדול, אבל כן הצליח לאסוף לחיקו כמות גדולה של מועמדויות אחרות (והאמת, זה די מפתיע שהוא לא מועמד לפרס הסרט), והוא:

סדר חדש (Nuevo Orden) – מישל פרנקו

ראיתי בעבר כמה סרטים של מישל פרנקו. לא אהבתי אותם. יש בו משהו אכזרי מדי, קליני מדי (הנה, למשל, מה שכתבתי על "אחרי לוסיה", סרט של פרנקו מלפני כמה שנים). "סדר חדש" עומד להיות מופץ בישראל בקרוב, ולמרות שאני לא מחובביו של פרנקו, אני מסוקרן מהסרט הזה. נדמה לי שהפעם האכזריות של סרטיו מתמזגת עם נושא הסרט והיא תהיה נכונה ותסייע ליצור אפקט של הלם. בנוסף לבעיות של פשע במקסיקו, יש שם גם קיטוב מעמדי גדול מאוד. זהו הבסיס לסרט הזה, שמתחיל בחתונה שמחה של בני המעמד השבע. אל תוך השמחה הנוצצת פולשים המדוכאים המבקשים להביא למקסיקו סדר חדש, הפיכה צבאית אלימה ומפחידה. האם זהו צדק, או שרק מהפך של מעמדות, מבלי באמת לתקן את הטעון תיקון?

הטריילר מרשים מאוד, מפחיד:

כאמור, "סדר חדש" לא מועמד לפרס הסרט, אבל הוא מועמד ל-10 פרסי אריאל אחרים: שחקן, שחקנית, שחקן משנה, עריכה, אפקטים מיוחדים, אפקטים ויזואלים, עיצוב אמנותי, איפור, סאונד, ותלבושות.

עוד אציין ש:

לפרס הסרט הלטיני (או האיברו-אמריקאי) מועמדים: "באבנקו" של ברברה פאז (הסרט שייצג את ברזיל באוסקר בשנה שעברה. דוקומנטרי על הבמאי הקטור באבנקו), "החפרפרת" של מאיטה אלברדי (נציג צ'ילה לאוסקר בשנה שעברה. הגיע לשורטליסט, אבל לא היה מועמד. סרט חביב, נמצא בספריית יס VOD), "נשכחים" של פרננדו טרואבה (נציג קולומביה לאוסקר בשנה שעברה), "האשה הבוכיה" של חאירו בוסטמנטה (נציג גואטמלה לאוסקר בשנה שעברה) ו"הילדות", הזוכה הגדול של פרסי הגויה של האקדמיה הספרדית השנה.

טקס חלוקת הפרסים יתקיים ב-25 בספטמבר.

והיום, בצד השני של העולם, התפרסמו גם המועמדויות לפרס האקדמיה של גרמניה. עליהן, מחר.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s