פסטיבל קולנוע ירושלים 2021: פרה ראשונה

(שם הסרט במקור: First Cow)

לסרט הזה צריך סבלנות מברזל. ומי שיש לו כזו – יקבל צ'יזבט חביב למדי, גם אם ארוך הרבה יותר מדי.

אני מחבב את קלי רייכרט, הבמאית. ראיתי שלושה סרטים שלה בעבר, והיא מספרת את סיפורם (ובעיקר סיפורן) של תושבי ותושבות אמריקה, של האמריקאים והאמריקאיות הכי שורשיים/ות. רייכרט קרובה אל האנשים, מתעסקת פחות בעניינים הגדולים שמסביב. "פרה ראשונה" הוא סיפור על ידידות בין שני גברים בארה"ב של המאה ה-19. אבל בניגוד לסרטיה הקודמים, לא כל כך הבנתי למה היא מספרת לי את הסיפור הזה.צריך לומר שהסיפור של "פרה ראשונה" מתחיל רק אחרי כמעט חצי סרט. סיפור נחמד על שני גברים שמשקיעים מכשרונם כדי ליצור להמשיך לקרוא

פסטיבל ירושלים 2021: השבר

(שם הסרט במקור: La Fracture)

אני לא ממש מתמצא בפוליטיקה צרפתית. אני מניח שמי שכן שוחה בחומר (צרפתים ופרנקופילים) יקבל את הסרט הזה הרבה יותר ללב ממני, אחד ששמע את השמות מקרון ולה-פן פה ושם, אבל לא ממש מתמצא בכאבי הצרפתי הממוצע.

כי זאת הבעיה של הסרט הזה, לטעמי. משפט אחד שאמר לי פעם מישהו נשאר איתי עד היום, והוא: כמה שאתה יותר ספיציפי, ככה אתה יותר אוניברסלי. ככל שאתה מדייק יותר בפרטים, גם אם נדמה לך שמדובר במשהו מקומי שזרים לא יבינו, דווקא אז כל מי שלא קשור לאותה תרבות יבין אותך טוב יותר.

"השבר" לא מספיק ספיציפי.יש כאן נסיון לקשור את הפוליטי והפרטי. להראות איך מדיניות של ממשלה משפיעה באופן הכי מיידי על האדם הפשוט. תיאור של משמרת סוערת במיוחד בחדר מיון של בית חולים. אין מספיק מיטות, אין מספיק רופאים, אין מספיק אחיות, אין מספיק תרופות, אין מספיק שום דבר.

אבל אלו שצריכים לקבל את ה"לא מספיק" הזה – הם לא מספיק מפותחים תסריטאית. יש כאן סוג של להמשיך לקרוא