פסטיבל קולנוע ירושלים 2021: פרה ראשונה

(שם הסרט במקור: First Cow)

לסרט הזה צריך סבלנות מברזל. ומי שיש לו כזו – יקבל צ'יזבט חביב למדי, גם אם ארוך הרבה יותר מדי.

אני מחבב את קלי רייכרט, הבמאית. ראיתי שלושה סרטים שלה בעבר, והיא מספרת את סיפורם (ובעיקר סיפורן) של תושבי ותושבות אמריקה, של האמריקאים והאמריקאיות הכי שורשיים/ות. רייכרט קרובה אל האנשים, מתעסקת פחות בעניינים הגדולים שמסביב. "פרה ראשונה" הוא סיפור על ידידות בין שני גברים בארה"ב של המאה ה-19. אבל בניגוד לסרטיה הקודמים, לא כל כך הבנתי למה היא מספרת לי את הסיפור הזה.צריך לומר שהסיפור של "פרה ראשונה" מתחיל רק אחרי כמעט חצי סרט. סיפור נחמד על שני גברים שמשקיעים מכשרונם כדי ליצור מאפה טעים ולמכור אותו בשוק עד שהם יאספו מספיק כסף כדי לעבור לשלב הבא בחייהם. הקאץ' – הם צריכים חלב ליצירת המאפה, ואת החלב הם גונבים מדי ערב מהפרה של האיש העשיר של העיירה.

אבל לוקח בערך שעה עד שהסיפור הזה מתחיל. עד אז רייכרט משקיעה את הזמן שלה ב…כמעט כלום. יש כאן בעיקר אווירה. טבע. חיי כפר. גיבור הסרט וחברו הסיני נפגשים והם תמיד מדברים בשקט. כמעט בלחש. כל הסרט הזה מתנהל בקו רגשי אחד. גם כשהם צריכים להתרגש יותר, הם מדברים בשקט, בנועם, מה שיוצר פער מסוים בציפיות, דבר שגורם לא פעם לחיוך לעלות על השפתיים. אבל זה רק כשהסיפור מתחיל. עד אז הסיני הולך, ושאר אנשי העיירה בעיקר ממלמלים (כשכבר רואים אותם) כדי לתת יותר אוירה. אין כמעט מוסיקה בסרט שתכוון אותי רגשית. והכל שקט ורגוע, ושום דבר בעצם לא קורה במשך השעה הראשונה, למעט אווירה, ועוד אווירה.

ואז מתחיל הסרט, בעצם, והוא חביב, ויפה, ונעים, ומשעשע – כי אני לא ממש יכול לקחת אותו ברצינות (בגלל ההתעקשות על הדיבור השקט בכל מחיר), אבל מהלכי הסיפור בכל זאת מביאים איתם עניין, ואפילו מתח וחרדה לגורלם של הגיבורים, למרות שגורלם בעצם ידוע כבר מהשניה הראשונה של הסרט (מה שמאפשר לבמאית לסגור את הסרט מבלי להראות איך זה קרה. זה פחות חשוב).

העובדה שאחד החברים כאן ממוצא סיני גרמה לי לחשוב שרייכרט מדברת כאן על קבלת האחר (יש כאן גם סצינת שיחה עם אינדיאני בשפתו. ללא תרגום), אבל הצ'יזבט הזה, שלא באמת לוקח את עצמו ברצינות, לא מביא איתו את הפאנץ' הרגשי, ולא באמת נותן תוקף לנושא קבלת האחר, ועם זאת, הצניעות השקטה הזאת, החברות הנעימה הזאת, שהיא כמעט לא מציאותית, בכל זאת מחזיקה עניין בחלק השני של הסרט, כשיש נראטיב שיתמוך בו, וכך "פרה ראשונה" הוא סרט שדורש סבלנות כדי להגיע לחלק השני שלו, ואז מקבלים סרט ממש חביב, גם אם קצת חסר משקל.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s