פסטיבל ירושלים 2021: סופרנובה

(שם הסרט במקור: Supernova)

זה סרט קצר ממש מצויןשהתארך באופן לא טבעי לסרט באורך מלא.

התקציר של הסרט, בערך: זוג אוהבים (אחד סופר, השני פסנתרן) נוסע להופעה של אחד מהם (הפסנתרן שלא הופיע זה זמן רב על במה).  זה זמן מה שהסופר מראה סימנים של אלצהיימר. הסיבה האמיתית לנסיעה להופעה תתגלה במהלך המסע.

ועד שתתגלה שהסיבה האמיתית – זה סרט שעומד במקום. במשך כחצי סרט יש כאן סרט שמאוד מתאמץ להיות אנגלי. עם הנופים האנגליים המופלאים והמאוד מאוד ירוקים (שבאופן מפתיע שטופים שמש בחלק גדול מהזמן), ועם הנסיונות המאוד מאולצים ליצור סצינות עם הומור אנגלי מאוד (הבדיחות על השימוש בג'י.פי.אס לעומת שימוש במפה מהסוג הישן לא ממש מצחיקות, ולא באמת תורמות לביסוס הקשר בין שני האוהבים), ועם הקצב המאוד מאוד איטי (הרבה יותר מדי איטי). אני אוהב את הרוח האנגלית, אבל החצי הראשון של "סופרנובה" נתן לי הרגשה מלאכותית, כמו מישהו שרוצה להיות אנגלי בכוח, ולא כל כך יוצא לו.

ומצד שני, יש כאן שני שחקנים מעולים ונפלאים. אחד קולין פירת', בעוד הופעה חורכת לב, בתפקיד של אדם שנלחם על האהבה שלו את מלחמת חייו, ועוד שחקן מצוין, סטנלי טוצ'י, שהוא אמריקאי שהתיישב באנגליה לפני כעשור (הוא נשוי לאחותה של אמילי בלאנט), וכמו בחייו, כך גם בסרט, הוא אמריקאי שלומד ללבוש את החליפה הבריטית (יש על זה בדיחה אחת משעשעת בסרט), והוא מגלם בצורה נפלאה את האדם שלאט לאט משלים עם אובדן היכולת לעשות פעולות יומיומיות פשוטות (בסצינה נפלאה של ארוחה משפחתית שבה הוא לא אומר כלום, אבל ניתן לראות את מה שעובר עליו).

לוקח בערך חצי סרט עד ש"סופרנובה" יוצא מהסטגנציה שלו. מהקצב האיטי מדי שלו. מהסימבוליות המיופיפת והמיותרת שלו בעניין הכוכבים. אבל כשזה מגיע (בסצינה מופלאה נוספת שבה קולין פירת' מגלה את הסוד. שוב, ללא מילים. פירת' שחקן אדיר שמעביר היטב את מה שעובר עליו), הדרמה ששני השחקנים האלו מביאים למסך מרגשת מאוד.

יש כאן סיפור על שני אנשים שמגיעים לצומת מאוד קריטית בחיים שלהם, והסרט מתאר את ההתמודדות שלהם עם האירוע משנה החיים הזה. הקצב איטי מדי, ויש יותר מדי רגעים מתים בסרט, אבל בניכוי אלו, יש כאן כמה סצינות מרגשות מאוד בעיקר בגלל שיש כאן שני שחקנים מצוינים שמתמסרים לסיפור הזה בכל נפשם. אם הסרט הזה היה נמשך כחצי שעה, ומרכז אליו את הסצינות שבין פירת' לטוצ'י, ומנקה את כל השאר, היה כאן סרט קצר עוצמתי. כמו שהוא, יש כאן סרט יפה, עם הרבה יותר מדי אויר חם באמצע.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מחשבה אחת על “פסטיבל ירושלים 2021: סופרנובה

  1. כשראיתי את הסרט, הייתי מאד עייף והסרט לא ממש עזר לי להחזיק את ענייני פקוחות.
    זה לא שהסרט משעמם, אבל חסר בו איזה אקסטרה רגש שהיה הופך אותו לפצצת הרגש שהוא אמור היה להיות.
    כמו שהסרט מסופר הוא נשאר דיי יבשושי וחבל.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s