סדר חדש: הביקורת

(שם הסרט במקור: Nuevo Orden)

ראיתי בעבר שני סרטים של מישל פרנקו. הבנתי שהוא במאי המבקר תופעות חברתיות במקסיקו, מקום מגוריו, והוא עושה את זה בצורה קרה, אנליטית, מבלי לערב אותי רגשית בחיי הדמויות הסובלות (על "אחרי לוסיה", אחד מהסרטים האלו, כתבתי כאן). אני לא מחובבי הקולנוע של פרנקו כי אני מאמין שרק דרך הבנה רגשית של הסבל האנושי אני אוכל גם להתייחס לחוסר הצדק של המצב שאיפשר את אותו סבל, אבל סרטו האחרון של פרנקו זכה לקבלת פנים מרשימה במיוחד, וגם הטריילר נראה כזה שמקדם סרט שהושקע בו מאמץ יוצא דופן, אז רציתי לתת לבמאי הזה צ'אנס נוסף.זה לא סרט טוב. יותר מכך, זה סרט די דוחה.

צריך לומר מהתחלה: כבמאי, מישל פרנקו עושה כאן עבודה מצוינת. השליטה שלו על דברים רבים המתרחשים בתוך גבולות הפריים ועל מספר ניצבים גדול מאוד היא פנומנלית. גם העריכה בין מוקדי ההתרחשות השונים היא מהירה ודינמית, וגם עבודת הפסקול מוסיפה לאימה (חלקה לא נראית על המסך, והחלק האחר נראה, הו, כמה שהוא נראה). פרנקו מציג כאן קולנוע חסר פחד, אכזרי מאוד, אלים בצורה קיצונית, כזה שמשפיע עלי באולם בצורה ישירה, בוחן את גבולות הסבל שלי.

אבל ה להמשיך לקרוא