פסטיבל חיפה 2021: תל אביב

מאוד רציתי לאהוב את הסרט הזה. מרט פרחומובסקי הוא איש חביב, והפרויקטים שהיה מעורב בהם בעבר (ושעדיין מעורב בהם) מוכיחים שהוא איש אוהב קולנוע. לצערי, יצאתי מ"תל אביב" לא מסופק.וזה לא בגלל שהסרט הזה כושל. יש בו הרבה אנושיות ורכות בבימוי, וזה ניכר בעיקר בסצינות הסקס. אבל הסרט הזה לא מצליח לקחת אותי למסע רגשי. "תל אביב" הוא סרט מדכא מאוד שמתרחש בעיר השמחה, תל אביב. אין בו עליות וירידות במצב הרוח. יש בו רק ירידות.

הסוד לדרמה אפקטיבית הוא לדעת איך לשלב בין השחוק והדמע. לדעת גם ברגעים עצובים להגניב חיוך או אפילו צחוק רועם ומשחרר. "תל אביב" לא יודע לעשות את זה. הסרט הזה עוקב אחרי תהליך התפוררות של זוגיות. הצרה היא שהוא מתחיל במצב סופני, ומשם זה רק מתדרדר. צפייה ב"תל אביב" משולה ל Kicking someone when they're down. יש רגעים שממש לא נעים לצפות בסרט הזה. אין רגע חסד אחד בסרט לזוגיות הזאת. השחקנים עושים כמיטב יכולתם, אבל התסריט לא נותן להם אפילו רגע אחד של אהבה.

הרעיון, אגב, הוא טוב: לשים את מערכת היחסים בתוך סד זמנים מלחיץ: בדיקה רפואית גורלית בעוד חמישה ימים. ובאותם חמישה ימים מערכת היחסים תדרדר עד למותה הסופי והמוחלט. אבל אין כאן אף רגע שבו אני מצטער על מותה של מערכת היחסים הזאת. האנשים האלו נמצאים ביחד כבר הרבה זמן, והניצוץ מת מזמן. הם רק חיים את השגרה, והבדיקה הרפואית הזאת היא הקטליזטור לזריקת המוות הסופית. אז כשהגבר מקונן על הליכתה ממנו בסוף, זו כבר סצינה מביכה לטעמי: לא הייתי עם שניכם למשך כל הסרט, אז מה אתה בוכה עכשיו?

מה גם שמרט עושה כמה בחירות שבעיניי היו לא נכונות: מדי פעם, במה שנראה לי בחירה שרירותית לא ברורה, הוא סוגר את הפריים לגודל מסך טלויזיוני. בהתחלה זה קורה רק בסצינות שמתרחשות בתוך הבית. ואז זה גם יוצא החוצה. לא הבנתי את התכלית של המהלך הבימויי הזה, שמראש אני לא אוהב אותו (לסרט הזה הרי קוראים "תל אביב", לא? אז תראה לי את "תל אביב" כרקע לשני האנשים האלו, אל תסגור את הפריים). כמו כן, התסריט בוחר לתת לגבר הזה ולאשה הזאת עיסוקים שדוחפים את התל אביביות ששני האנשים האלו מייצגים לתוך קופסה בוהמית קטנה. הרי יש לא מעט תלאביבים שלא מתעסקים בקולנוע או בתיאטרון. אבל היא היתה סטודנטית למשחק, והוא במאי לתיאטרון. ההצגה שהוא עובד עליה מתגלה, בסצינה אחת, כ-אמאמא של הפלצנית. יש לא מעט תלאביבים שעובדים וחיים בעיר הזאת, וחלק גדול מהם גם עוברים לא מעט משברים בחיי הזוגיות שלהם. הבחירה להשתבלל בתוך מילייה מאוד ספיציפי שידבר רק לחלק קטן מהקהל שגויה לטעמי.

יש כאן ניסיון כן לדבר על זוגיות במשבר בעיר תל אביב. כמה טעויות לטעמי שנעשו ביצירה הזאת מועות ממנה להתעלות למה שהיא היתה יכולה להיות.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s