פסטיבל חיפה 2021: ויהי בוקר

זוכרים את "ביקור התזמורת"? הסרט האנושי והמקסים ששבה את לב העולם? ערן קולירין, היוצר של "ביקור התזמורת", עשה ב-14 השנים שעברו מאז רק שני סרטים: "ההתחלפות" המוזר והמהנה (אבל גם המנוכר שלא ממש התחבר לקהל), ואת "מעבר להרים ולגבעות", שבו ניסה להיות יותר פוליטי, בהצלחה חלקית בלבד לטעמי (ושוב, מבלי ליצור קשר עם הקהל).

עכשיו חוזר קולירין עם סרט שהוא, להבנתי, סוג של נסיון ליצור "ביקור התזמורת 2". גם כאן, כמו שם, קבוצה של אנשים תקועים במקום אחד בגלל אילוץ. גם כאן, כמו שם, המצב שנכפה עליהם מכריח את האנשים לתקשר, להיפתח, לדבר כמו שלא דיברו כבר הרבה מאוד זמן. ופה, כמו שם, זה יוצר רגעים קולנועיים יפהפיים ומרגשים. ובכל זאת, כדרכו של כמעט כל סרט המשך, המקור הרבה יותר טוב.יש משהו מוזר בדרך ש להמשיך לקרוא

פסטיבל חיפה 2021: הנהגת של מר יוסוקה

(שם הסרט במקור: ドライブ・マイ・カー)

יש סרטים ארוכים שאתה יוצא מהם ואומר: וואלה, לא הרגשתי את הזמן עובר.

זה לא המצב עם "הנהגת של מר יוסוקה".

ומצד שני, יש בסרט הזה גם הרבה דברים להעריך…

לדעתי, הסרט הזה נוקט (בטעות) בגישה של נובלה עצומת מימדים, אבל יש לו נשמה של סיפור קצר. זה כל מה שעומד בבסיס החוויה הלא יציבה שעברתי במשך שלוש השעות הארוכות האלו.סצינת הפתיחה של הסרט מראה גבר ואשה שוכבים במיטה, אחרי מעשה האהבה. היא מספרת לו סיפור. יש כמה וכמה מעמדים כאלו בסרט. מישהו מספר סיפור למישהו אחר. צ'יזבטים. מעשיות קצרות. או אולי סיפורים בהמשכים. אבל קצרים. העניין הזה העלה בי מחשבות על ה להמשיך לקרוא