פסטיבל חיפה 2021: קלון

זה הסרט הדוקומנטרי הישראלי היחיד שאני דוגם בפסטיבל חיפה השנה.

לא טעיתי בבחירה.

הון שלטון עולם תחתון, הגרסה האנלוגית. אותו הדבר בדיוק, בהבדל אחד מרכזי."קלון" הוא סרט דוקומנטרי מאוד לא ארוך, והוא מספר ב-50 וקצת דקות מכווצות, ערוכות במהירות, אבל מבלי להקל ראש ומבלי לחפף, את סיפור השחיתות של להמשיך לקרוא

פסטיבל חיפה 2021: המעונות

(שם הסרט במקור: Общага)

אני אודה על האמת: חוויה של פסטיבל יכולה להיות מעייפת. לפני ההקרנה של "המעונות" שקלתי לוותר. ללכת לנוח קצת לפני ההקרנה הבאה. בסוף נכנסתי. ואיזה מזל שלא ויתרתי. "המעונות" הוא לא סרט ללא חסרונות, והוא כן תורם לעייפות במידה מסוימת, אבל הוא גם תעודה מחרידה על הימים ההם, ומן הסתם, גם על הזמן הזה.

הימים ההם – רוסיה, או יותר נכון, ברית המועצות של 1984. זמנים אחרים לגמרי, לא קשורים בכלל למה שקורה עכשיו. הסיפור הוא על חבורה שמחה של סטודנטים. כל המערכה הראשונה של הסרט מתארת את הדינמיקה המחויכת, הכמעט מלאכותית בכוונה, של הקבוצה הזאת. השחקנים כל כך נהנים אחד מהשני, ובשילוב עם הבימוי הסבלני נוצרת הרגשה של קבוצת אנשים עם שפה משותפת, אנשים שמכירים אחד את השני כל כך טוב עד שדי בחצאי משפטים, ברמיזות, כדי להעביר את החיים ביחד.

ואז – אסון.הטרגדיה הזאת, שנופלת מהשמים (באופן הכי מילולי שיש, וב להמשיך לקרוא

פסטיבל חיפה 2021: הבית ברחוב פין

עמיר מנור עשה לפני כמה שנים סרט קטן, צנוע, וחביב שנקרא "חיותה וברל". עכשיו הוא חוזר עם פרויקט הרבה יותר שאפתני, אבל מנור הוא כנראה צנוע מיסודו, והגישה הזאת שלו לטעמי הורגת את הסרט.מנור כנראה רצה להימנע מפורנוגרפיה של הסבל, אז הוא נמנע ככל יכולתו מהצילום של הזוועות. כמעט כל הסצינות בסרט מצולמות מ להמשיך לקרוא