פסטיבל חיפה 2021: רוכבי הצדק

(שם הסרט במקור: Retfærdighedens Ryttere)

צפיה בסרט הזה היא כמו אכילה של תבשיל מאוד טעים, רק שבסוף מרגישים טעם לוואי.

הסרט הזה משייט בין דרמה לקומדיה לסרט אקשן, טועם קצת מכל דבר, ואם לומר את האמת, הוא עושה עבודה לא רעה בכל אחת מהמחלקות, ואפילו השילוב בין הז'אנרים עובד יפה. הדרמה מרגשת (בעיקר באדיבות השחקנית הצעירה אנדריאה הייק גדברג, היחידה שמשחקת כאן דמות שכאילו באמת תלושה מהמציאות, ובגלל שהדמות הזאת עוברת טרגדיה, כמעט כל הסצינות בהשתתפותה מאד מרגשות. וכמובן מדס מיקלסן טוב מאוד גם כאן), הקומדיה מאוד מצחיקה, בעיקר בגלל שלושה שחקני משנה טובים ותזמון קומי אפקטיבי מאוד, והאקשן אלים מאוד וחסר רחמים.ובכל זאת, משהו שם לא להמשיך לקרוא

פסטיבל חיפה 2021: נינג'ה בייבי

(שם הסרט במקור: Ninjababy)

5 דקות לתוך הסרט הבנתי: זה סרט שטיקים. סרט שיש לו קטע, והוא הולך להשתמש בו ביג טיים. שילוב של אנימציה שובבה בסרט עם שחקנים, הרבה בדיחות סקס, סרט חצוף שהולך לתת בראש. סרט עם קטע.

השאלה היא האם יש בו יותר מסתם קטע. יותר מסתם דאווין.והתשובה היא להמשיך לקרוא

פסטיבל חיפה 2021: המכשפות מהמזרח

(שם הסרט במקור: Les Sorcières de l'Orient)

איזה סרט מעצבן, בחיי.יש לז'וליאן פארו, במאי הסרט, חומר מצוין לדרמה: קבוצה של נשים יפניות זכו במדלית זהב אולימפית בכדורעף ב-1964. יפן, מדינה שהשתתפה באופן פעיל במלחמת העולם השניה, מדינה הרוסה שמלקקת את פצעיה, זוכה לרגע אחד קט לנצחון של קבוצה של נשים שעובדות מאוד מאוד קשה. יותר מ-50 שנה לאחר מכן, חלק מהנשים שעדיין בחיים מתקבצות אל מול שולחן לספר את סיפורן. חומר דרמטי אדיר.

והסרט הזה מפספס כמעט כל רגע דרמה אפשרי.

כי זה לא להמשיך לקרוא