פסטיבל חיפה 2021: כל רגע

(שם הסרט במקור: Ensilumi)

זה סרט ממש חמוד. ממש. וזה היתרון שלו, כמו גם החסרון שלו.

הסצינה הראשונה בסרט מכתיבה את הטון: משפחה אוהבת מתעוררת אל בוקר חדש. האהבה הגדולה בין כל חברי המשפחה מידבקת. תענוג. ואז יוצאים החוצה. וממש כיף. והכל ממש נעים. ומחויך. ושמח.

אפילו במצב הלא פשוט של הגיבורים – הם פליטים המחכים להחלטת בית משפט לגבי בקשת המקלט – אפילו אז, כולם ממש שמחים, ומשחקים, ומחויכים, ואוהבים. קרן אור גדולה.אבל

אין ממש סיפור. אין תהליך דרמטי שייקח אותי עם הדמויות למשברים שונים. הכל נעים ושמח, וכמה רגעים בסרט שבהם קורים דברים עצובים אכן מרגשים, כי למה קורים דברים רעים לאנשים טובים, אבל אפילו הדמויות בסרט אין להן ממש המשכיות. האחות הקטנה נעלמת מהסרט לחלקים גדולים מדי. הדוד והדודה המבוגרים (והחמודים מאוד, כמובן) מפינלנד – גם הם נעלמים מהסרט אחרי ההתחלה. הנערה שהוא מתאהב בה פתאום – הטיפול הדרמטי בהחלק הזה של הסיפור לא ממש קיים – הופ, רואים אותה, ומיד נכנסת מוסיקה עונגה. ואין ממש פיתוח של החלק הזה בסיפור.

כי אין ממש סיפור. יש צילום מצב. ואפילו המצב – אין ממש הגדרה של המצב. אין מעקב אחרי שלבי המשפט, למשל. הסרט הזה מסתכל על האנשים, והוא מצוין בזה, וממש מלבב בתיאור האינטראקציה ביניהם, אבל אחרי הנחת היסודות צריך לקחת אותי למסע דרמטי כלשהו – ואת זה אין.

אז זה סרט ממש נחמד. וזהו. נחמד ודי מהר מתפוגג מהזכרון.

(הערה קטנה: שאהב חוסייני. השחקן שמשחק את האבא. כבר פרצוף מוכר מסרטיו של אסגר פארהאדי. והוא מצוין גם כאן).

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s