אלת המזל: הביקורת

(שם הסרט במקור: La Dea Fortuna)

יש לא מעט זוגות במשבר שמחליטים לא להיפרד "בגלל הילדים". אני חושב שזו טעות. ילדים הם יותר אינטליגנטים ממה שאנחנו נותנים להם קרדיט. אני חושב שעדיף שני הורים מאושרים בנפרד משניים אומללים ביחד. אבל הנה מגיע "אלת המזל" ומנסה להוכיח את ההיפך: שרצוי וכדאי להישאר בשביל הילדים. אבל אולי הוא מוכיח דווקא את ההיפך, כי, כמו שנאמר בהתחלה וגם בסוף, כדי להשאיר את בן הזוג, צריך את עזרת אלת המזל. ואם יש צורך בכישוף, באלמנט על טבעי, אז אולי בכל זאת עדיף להיפרד.

פרזן אוזפטק בן ה-62 הוא במאי איטלקי ממוצא טורקי. במאי ותיק ומוכר מאוד באיטליה, שהיה מועמד להרבה פרסים וגם זכה בלא מעט, סרטיו הוקרנו בכל העולם (וגם בפסטיבלים בישראל), אבל אני הצלחתי לפספס את ההקרנות של כל סרטיו עד היום. "אלת המזל" הוא סרטו הראשון המופץ בישראל, אז הלכתי לבדוק את הבמאי הזה.לפי "אלת המזל", אוזפטק, כצפוי, הוא במאי מיומן, שבעיקר יודע לצלם את הסצנות מאוד יפה, עם אור חם, ועיצוב אמנותי הצבוע בצבעים חומים-צהובים חמים. הוא יודע להדריך שחקנים ולהוציא מהם הצגות משחק נהדרות, בעיקר בכל המדובר ביצירת הרגשה של אחווה בין חברים.

ועם זאת, "אלת המזל" הוא סרט קצת ארוך מדי, קצת מחופף אפילו בגזרת סיפורי המשנה. שלושת גיבורי הסיפור, שני הגברים והאימא של הילדים, מגולמים כאן ע"י שלושה שחקנים שיוצרים תא אוהב ומתוק. התסריט היפה יוצר כאן סיטואציה לא רגילה המפילה בחיקם של זוג הגברים הזה את הילדים של האימא בגלל אילוץ, והאהבה הגדולה שיש כאן בין שלוש הדמויות האלו מאוד מחממת את הלב שלי באולם. יסמין טרינקה (זוכת פרס האקדמיה האיטלקית על משחקה בסרט זה. בצדק) היא האישה בין שני הגברים האלו, אבל האהבה בין שלושתם היא אפלטונית, ובמידה מסוימת, היא-היא האהבה הגדולה ביותר. סטפנו אקורסי (כל כך שונה מאיך שהוא נראה ב"מהירה כמו הרוח") ואדוארדו לאו הם זוג הגברים ושניהם מרגשים מאוד בתיאור העליות והירידות במערכת היחסים שלהם.

אבל כל מה שמסביב להם מתואר בהרבה פחות להמשיך לקרוא