הקדושים של ניוארק: הביקורת

(שם הסרט במקור: The Many Saints of Newark)

סצנת הפתיחה של הסרט משוטטת בין מצבות בבית קברות. ליד כל מצבה נשמע קול אחר, מן הסתם של האדם הטמון שם. רוחות רפאים. זה מה שהסרט הזה. סיאנס של רוחות הרפאים של משפחת סופרנו.

כן, גם אני אהבתי את "הסופרנוס". פעם, לפני 20 שנה. סדרה שהתחילה כשמאפיונר נכנס לטיפול פסיכולוגי. הסדרה הזאת, מבחינתי, נכנסה אל תוך קרביה של משפחת מאפיונרים, והראתה את כל הצדדים שלה. גם הטובים. יש גם כאלו, מסתבר. האנשים האלו יכולים להיות אכזריים, רצחניים, אבל גם אוהבים ומפנקים.

אז כמעט 15 שנים אחרי שהסדרה ההיא נגמרה (בסוף מדהים למדי), מגיע סרט שמנסה לחיות על אדי הדלק של הנוסטלגיה. אז מה הסיפור? האם אפשר לעשות סרט שיהיה המשך/ פריקוול/ איזשהו …קוול לסדרה ההיא ושיהיה לו ערך בפני עצמו? שתהיה לו סיבת קיום, רזון דטר, מבלי שכל הזמן נתייחס לסדרה ההיא?אני חושב שיוצרי הסרט החדש אולי ניסו לעשות משהו עם ערך, משהו שיהיה בו יותר מסתם מתנה למעריצים, אבל הם להמשיך לקרוא