פרסי סוּר 2020: המועמדויות

במהלך חג הסוכות הוכרזו בארגנטינה המועמדויות לפרס הסוּר של האקדמיה המקומית לקולנוע. אני הייתי עסוק בפסטיבל בחיפה ובביקורות על סרטים שממש עכשיו יצאו בישראל, כך שהפוסט על המועמדויות בארגנטינה התעכב.

הארגנטינאים הולכים אחורה, לשנת 2020, מכיוון שהם מעדיפים להצמיד את טקס חלוקת הפרסים להודעה על הסרט שמייצג את המדינה באוסקר. בניגוד לישראל, הסרט הזוכה בפרס הסרט הטוב ביותר והסרט שזוכה לייצג את המדינה באוסקר לא חייב להיות אותו סרט.

שנת 2020 הייתה שנת הקורונה, כך שהמשבר ניכר, ואין ברשימת המועמדים סרט ששמו ממש יצא אל מעבר לגבולות המדינה, מה שלא אומר שלא היו בארגנטינה בשנה שעברה סרטים טובים. אלו הם הסרטים המובילים את רשימת המועמדים:

פשעי משפחה (Crímenes de Familia) – סבסטיאן שינדל

ססיליה רות' ("הכול אודות אימא" של אלמודובר) מככבת כאן בתפקיד אימא של בחור צעיר שמואשם באונס ובניסיון רצח של פרודתו. המשפחה היא בעלת מעמד וכסף, וביכולתה לנסות לעכב, לעקם, ולהפוך את הצדק המשפטי לצדק שיתאים להם. במקביל הסרט מספר על נאשמת אחרת – עוזרת הבית שלהם, שמעורבת גם היא בתעלומת רצח אחרת, שמסתבר שקשורה לסיפור המרכזי, ויש ביכולתה, כנראה, לקלקל את התכניות של האם לגרום לזיכויו של בנה, גם אם הוא אשם.הטריילר מושך לכיוון דרמת בית משפט אולי קונבנציונלית מדי, מה שלא אומר שאין בה ערך.  על כל מקרה, "פשעי משפחה" הוא המוביל את הרשימה, עם 12 מועמדויות לפרס הסוּר: לפרס הסרט הטוב ביותר, שחקנית (ססיליה רות'), שחקן, 2 שחקניות משנה, שחקן משנה, תסריט מקורי, עריכה, מוזיקה, סאונד, איפור, ותלבושות.

הסיאמיות (Las Siamesas) – פאולה הרננדז

זה יכול להיות סרט נשי עדין ומאוד יפה, אם הוא ידע להימנע מנוסחתיות יתר. זהו סיפור התבגרות מאוחרת של אישה צעירה. סיפור ההתנתקות שלה מאימא שלה, רק שלא בטוח שהאימא רוצה להתנתק.

אישה צעירה שחיה עם אימה מקבלת הודעה שאביה נפטר, והותיר לה נכסי נדל"ן בעיר חוף מרוחקת. אז היא יוצאת למסע לבדוק את הירושה המפתיעה, שבכוחה לסדר את החיים שלה כך שהיא כבר לא תזדקק לאימא. האימא יוצאת איתה למסע, ומנסה בכל כוחה לא לאבד את הבת לחיים העצמאיים.

הטריילר יפה ומציג אחוות נשים מלבבת. "הסיאמיות" מועמד ל-11 פרסי סוּר: פרס הסרט הטוב ביותר, בימוי, 2 שחקניות, עריכה, תסריט מעובד, שחקן מבטיח, עיצוב אמנותי, צילום, תלבושות, ואיפור.

שוד המאה (El Robo del Siglo) – אריאל וינוגרד

זה נראה סרט ממש כיפי. מבוסס על סיפור אמיתי, מסתבר, זהו הסיפור של השוד שהתרחש בבנקו ריו ב-2006. המבצעים הם לא צעירים פוחזים ועצבניים המועדים לחיי פשע, אלא חבורה של אנשים מיושבים בדעתם המוצאים את ייעודם – שוד בנק. וזה נראה ממש מרתק לראות אדם המגשים את ייעודו, גם אם מדובר בשוד.

"שוד המאה" מועמד ל-8 פרסי סוּר: פרס הסרט הטוב ביותר, בימוי, שחקן, תסריט מעובד, צילום, מוזיקה, סאונד, ועיצוב אמנותי.

חדר האוכל (Planta Permanente) – איזיקיאל רדוסקי

הסרט האחרון שמועמד לפרס הסרט הטוב ביותר הצליח לצבור רק שלוש מועמדויות במצטבר, אבל הוא נראה, על פניו, כדרמה אמוציונלית, שיש לה גם משהו להגיד על האפשרות, או אולי על חוסר האפשרות, של מוביליות חברתית. זהו סיפורה של אישה שעובדת כמנקה במשך עשרות שנים בבניין בבעלות ממשלתית. כעובדת מאוד ותיקה, היא מכירה את הכול ואת כולם. היא וחברתה לעבודה גם מנהלות, באופן בלתי רשמי, מעין חדר אוכל. כשמגיעה מנהלת חדשה עולה ההצעה להפוך את הלא רשמי לרשמי, ועובדת הניקיון מקבלת לפתע מעמד מוכר של מנהלת של חדר האוכל. השינוי בסטטוס גורם למארג העדין של הקשרים החברתיים בין העובדים להיפרם.הטריילר מראה סרט עדין ומעניין, אבל "חדר האוכל", כאמור, מועמד רק ל-3 פרסי סוּר: לפרס הסרט הטוב ביותר, תסריט מקורי, ושחקנית מבטיחה.

יש עוד שלושה סרטים שאני רוצה לסקור כאן, שלא קיבלו מועמדות לפרס הסרט הטוב ביותר, אבל הצליחו לצבור מספר מועמדויות נכבד גם ללא המועמדות החשובה ביותר, והם:

המוות לא קיים, וגם האהבה לא (La Muerte no Existe, y el Amor Tampoco) – פרננדו סאלם

הסרט עם השם המקורי הזה נדמה לי כמו הדבר הכי לא מקורי בקולנוע. מבוסס על ספר, ולפחות לפי התקציר זה מורגש, זהו סיפורה של אישה צעירה המוזעקת מהעיר הגדולה בואנוס איירס חזרה אל עיירת הולדתה כדי לסייע בפיזור אפרה של מי שהיה חברתה הטובה ביותר, ועכשיו היא מנוחה. הביקור במקום בו בילתה את שנות התבגרותה מעלה בה זיכרונות, וכך, סביר להניח, יעלו ויבואו פלאשבקים שיתרכזו יותר במה שהיה, מבלי לבאר לי מה קורה עכשיו, ולמה היא עוברת משבר בעקבות כל הזיכרונות האלו. הדבר שבמיוחד נראה לי מלאכותי בסיפור הזה הוא המפגש המחודש עם האקס המיתולוגי שלה, שעכשיו הוא אבא טרי.הטריילר נראה יפה, כצפוי, אבל לא באמת מסקרן, ועם זאת, "המוות לא קיים, וגם האהבה לא" מועמד ל-8 פרסי סוּר: שחקן משנה, שחקנית מבטיחה, תסריט מעובד, עיצוב אמנותי, תלבושות, איפור, צילום, ומוזיקה.

המקסימים (El Encanto) – חואן סאסיאן, איזיקיאל טרונקוני

כשקראתי את התקציר של הסרט הזה חשבתי שמצד אחד אלו הם בדיוק הסרטים שאני אוהב, ומצד שני, שזהו סרט גנרי, חסר ייחוד, שאולי אפילו חי בתוך עצמו ולא ממש מתקשר עם העולם החיצון (בהקשר הזה צריך להזכיר שאחד משני הבמאים, איזיקיאל טרונקוני, הוא גם השחקן הראשי). גם כשראיתי את הטריילר המצב לא ממש השתנה. במרכז הסרט נמצא גבר שנמצא במערכת יחסים ארוכת טווח. בת הזוג רוצה להעביר את העניינים לשלב הבא – להפוך להורים. הוא מהסס. הוא בכלל מתחיל להרהר אם היא אכן נערת חלומותיו. במיוחד כשיש אישה צעירה וסקסית חדשה בעבודה…אז הוא בורח – אל אבא שלו, ואל משהו שאהב פעם, ומאז שכח: נגינה בגיטרה."המקסימים" מועמד ל-6 פרסי סוּר: בימוי, שחקן, שחקנית, שחקן משנה, שחקן מבטיח, ותסריט מקורי.

המורה (El Maestro) – חוליאן דאביין, כריסטינה טאמאניני

סיפור קצר ופשוט: מורה מאוד מוערך בבית ספר בעיירה קטנה. כולם אוהבים אותו – הילדים, וגם הוריהם. זה משתנה כששמועות מתחילות להופיע על נטייתו ההומוסקסואלית של המורה. גם הסרט מאוד קצר: סך הכול 68 דקות. על פניו זה נראה סיפור צנוע, אבל כזה שיכול להיות מאוד מרגש. כך גם הטריילר רומז. איזיקיאל טרונקוני, הבמאי והשחקן הראשי ב"המקסימים" הוא שחקן המשנה כאן, החבר שמגיע מהעבר ומהווה את הקטליזטור לחרושת השמועות."המורה" מועמד ל-6 פרסי סוּר: בימוי, שחקן, שחקנית משנה, עיצוב אמנותי, סרט ביכורים, ותסריט מקורי.

אלו הם הסרטים המובילים את רשימת המועמדויות של פרסי האקדמיה הארגנטינאית לקולנוע. טקס חלוקת הפרסים יתקיים בקרוב.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s