אוסקר שפה זרה 2022: מקבץ רביעי

שלושה ימים חלפו מאז שפרסמתי כאן את המקבץ השלישי של הסרטים הנשלחים אל המירוץ לאוסקר המוענק לסרטים שאינם דוברים אנגלית, וכבר הצטרפו למירוץ עוד 7 סרטים נוספים, וביחד עם אלו שסקרתי במקבצים הקודמים (מקבץ ראשון, מקבץ שני, מקבץ שלישי) יש כבר 40 סרטים שרוצים אוסקר. אלו הם הסרטים שנוספו לרשימה בימים האחרונים (כרגיל, הלינק בשם הסרט מוביל לטריילר הרלוונטי):

מלאווי: פאטסאני, סיפור הישרדות (Fatsani – Tale of Survival) – גיפט סוקז סוקאלי

סרטים שמגיעים ממדינות כאלו, שאין להן מסורת קולנוע, נדמים לי מאוד פרימיטיביים במבע הקולנועי שלהם, עם דרמטיות מוגזמת, צילום עני, עיצוב אמנותי לא קיים, ומשחק חובבני. ממבט בטריילר אני חושש שזה גם המצב עם הסרט שמלאווי שולחת לאוסקר: סיפורה של ילדה שמוצאת את עצמה ברחוב אחרי שבית הספר נסגר בגלל ענייני סניטציה כמו גם בגלל שחיתות. הילדה (ששמה הוא פאטסאני) נאלצת למכור בננות ברחוב כדי לשרוד, והיא צריכה ללמוד לשרוד את חוקי הג'ונגל של הרחוב. והיא רק ילדה. נו, שוין.

מלטה: ספינת עץ (Luzzu) – אלקס קאמילרי

גם למלטה אין מסורת קולנועית, אבל לסרט שמייצג את מלטה באוסקר התגייסו כוחות אמריקאים (בראשם רמין בהארני על הגה ההפקה). הסרט הזה גם זכה בפרס המשחק בסאנדאנס האחרון (והוקרן בפסטיבל חיפה האחרון, שם דילגתי עליו). אורון שמיר מ"סריטה" ראה את הסרט הזה ואהב אותו. אולי בכל זאת יש בסרט הזה משהו.

"ספינת עץ" מספר על דייג שנאנק כלכלית כשהוא צריך למצוא כסף לטיפול רפואי יקר לילד הקטן שלו, וזאת בנוסף לכלכלה השוטפת שלו ושל אשתו. גיבור הסרט לא רואה אופציה אחרת מלבד לעבוד בשוק השחור, והוא מתחיל להרגיש נקיפות מצפון, כי איזה מין אבא הוא יהיה לבן שלו, אבא פושע. זה נראה כמו סרט חביב, אבל השמות האמריקאים מאחורי הקלעים, והזכייה בפסטיבל אמריקאי יכולים לדחוף את הסרט הזה מעבר ל"חביבות" שלו אפילו לשלבים גבוהים באוסקר.

טוניס: פרפר הזהב (فرططو الذهب) – עבדלחמיד בושנק

(לא מצאתי טריילר ברשת. כן מצאתי קטעון קצר מהמייקינג אוף)

אין כמעט שום מידע על הסרט שטוניס שולחת לאוסקר. אפילו מצאתי אתר רשמי של פסטיבל קולנוע שבו השתתף הסרט הזה, ו…אין שם תקציר. כן הצלחתי לגרד בערך שורה על הסינופסיס של הסרט: שוטר עם היסטוריה של אלימות בעברו פוגש ילד קטן, וביחד הם יוצאים למסע פנטסטי. נשמע כמו סרט גנרי, אבל במייקינג אוף לפחות ניתן לקבל טעימה מהלוקיישנים היפים, ומכיוון שאין לי באמת מידע על הסרט (עדיין), אולי בכל זאת יש בו משהו.

סלובקיה: 107 אימהות (Cenzorka) – פטר קרקס

לפני כמעט עשור ראיתי במסגרת הפסטיבל הצרפתי סרט שנקרא "אומבלין". סרט שמאוד ריגש אותי ונשאר איתי הרבה זמן לאחר הצפייה. כמו "אומבלין", גם הבחירה הסלובקית לאוסקר הוא דרמת בית סוהר של נשים, וכמו אותו סרט צרפתי, הוא מתרכז בעיקר באימהות, ובחוק הגורס שאמא טרייה הכלואה בבית סוהר תטפל בילד שלה רק בשנה-שנתיים הראשונות של חייו, ואחר מכן הוא יימסר לאימוץ (אלא אם כן האסירה משחררת במקרה סביב התאריך שבו היא אמורה להיפרד מהילד).

שלא כמו הסרט הצרפתי ההוא שהתרכז בדמות אחת, נדמה לי ש"107 אימהות" מתפזר לכל מיני כיוונים ללא פוקוס על אף אחת מהנשים. הסרט רוצה להציג הווי נשי, אבל הוא לא באמת מציג אותו כי הכול מאוד כללי. הסרט אמנם הוקרן בפסטיבל ונציה האחרון, אבל אני לא מאמין שהוא יגיע רחוק באוסקר.

אינדונזיה: יוני (Yuni) – קמילה אנדיני

טוויסט מעניין על נושא זכויות הנשים בתרבות שמרנית. הסיפור הוא על נערה שמצליחה בלימודים. היא אפילו מתכוונת ומאוד רוצה להמשיך וללמוד באוניברסיטה. ואז מגיעות אליה, בזו אחר זו, שתי הצעות נישואין מגברים שהיא לא ממש מכירה. היא דוחה את ההצעות האלו, אבל אמונה טפלה שהיא שומעת עליה מתחילה לכרסם גם בה: אומרים לה שהאמונה הרווחת היא שאשה שדוחה יותר משתי הצעות נישואין לא תתחתן לעולם. ואז מגיעה ההצעה השלישית…

זה נראה לי סרט מעניין המעניק ללחץ על הנשים נופך יותר מיסטי ופחות תיאור של סבל יומיומי, מה שאומר שהמצוקה של האישה הצעירה שבמרכז הסרט תהיה יותר נפשית ופחות פיסית. "יוני" אמנם עושה עכשיו סיבוב פסטיבלים די נרחב בעולם (כולל בטורונטו, למשל), אבל קשה לי להאמין שהסרט הזה יגיע רחוק באוסקר. עם זאת, אם תהיה לי ההזדמנות לצפות בו, אני אשמח לנסות את הסרט האינדונזי הזה.

ברזיל: מדבר פנימי (Deserto Particular) – עלי מוריטיבה

ברזיל שולחת סרט שנראה על פניו סביר, ואולי אפילו יפה ורגיש, אבל מקריאה על הסרט הזה קשה לי לגייס סקרנות. נדמה לי שמדובר בסרט נישתי, שאולי ימצא את דרכו לפסטיבלים של קהילת הלהט"ב, אבל אני לא בטוח שכל האחרים ימצאו בזה עניין.

במרכז הסרט עומד שוטר בן 40. הוא מושעה זמנית מעבודתו עד לבירור של תקרית בה הוא תקף את אחד השוטרים החדשים. בינתיים הוא מנסה להשיג עבודה זמנית כי הוא צריך את הכסף, אבל השמועה על האלימות שלו כבר פרשה כנפיים, ואנשים מפחדים להעסיק אותו. אחותו מצאה אהבה בדמותה של אישה אחרת, והוא לא בטוח שהוא שמח על כך שאחותו לסבית. כמו כן, הוא רב עם אחותו לגבי מצבו של אביהם, שהבת מבקשת להכניס למוסד בגלל המצב הבריאותי הרעוע של האב, והשוטר לא מסכים.

חיים לא שמחים יש לשוטר הזה, אבל יש בהם נקודת אור אחת: הוא מתכתב עם אשה אחת שהפכה להיות חברה מאוד טובה שלו. יום אחד הקשר נפסק בפתאומיות, וכל ניסיונותיו לחדש את הקשר לא נענים. אז הוא מחליט לנסוע לקצה השני של המדינה (וברזיל זאת מדינה גדולה) כדי למצוא אותה. הוא מדביק פוסטרים עם תמונתה ברחובות ושואל אנשים ברחוב עם ראו אותה, אבל אין תשובה. עד שיום אחד ניגש אליו גבר ואומר לו שהוא יפגיש אותו עם האישה שהוא כל כך מחפש, אבל בתנאי ש…

בתקצירים שקראתי לא כתוב מה התנאי, אבל אני מנחש שהאישה הזאת לא קיימת, וזהו בעצם הגבר הזה שמתחזה לאשה. וכך הגבר הזה יהפוך להיות האהוב החדש של השוטר, כדי שהוא ידע שאהבה חד מינית גם היא אהבה (מה שיעזור לו להשלים עם אחותו, בין היתר). "משחק הדמעות" תוצרת ברזיל? אולי. אבל אני מניח שהסרט ההוא של ניל ג'ורדן היה יותר טוב.

מקדוניה הצפונית: אחוות בנות (Сестри) – דינה דומה

מקדוניה הצפונית שולחת לאוסקר סרט נעורים. שמסופר הפעם מהצד הנשי. מה זה אומר להיות נערה במציאות המודרנית, מציאות של רשתות חברתיות שקובעות את הסטנדרט, ומה קורה למי שלא עומדת בו. מה קורה למי שתמונה מביכה שלה פתאום מופצת בין כל מי שהיא מכירה, ומה קורה למי שהפיצה את התמונה.

במרכז הסרט שתי בנות. החברות הכי טובות. שתיהן חושקות באותו בחור, אבל דווקא בחורה שלישית זוכה בו. אז שתי הבנות נוקמות בשלישית – הן מפיצות תמונה מביכה שלה ברשתות החברתיות. והתוצאות קטסטרופליות. שתי החברות שונות מאוד באופיין, והאשם והמצפון מתחילים לכרסם.

הסרט הזה יקום וייפול על הרגישות של הבמאית לנפש המתבגרות. "אחוות בנות" יכול להיות סנסציוני ורעשני, או רגיש וחודר לנשמה. הטריילר רומז לאפשרות הטובה יותר, מה שהופך את הסרט הזה למסקרן עבורי.

עד כאן הסקירה הנוכחית. יהיו עוד.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s