פסטיבל טרומסו 2022: שעועית

(שם הסרט במקור: Beans)

מה ילד בן 10 מתל אביב חושב על נתניהו? מה ילדה בת 12 מחיפה חושבת על מירב מיכאלי? מה ילד בן 11 מירושלים מרגיש כשכמה דקות נסיעה מהבית שלו יש מהומות בכותל? מה ילד בן 11 מנצרת מרגיש כשהוא שומע לראשונה את המילים "עבודה ערבית"? מה ילדה בת 11 משדרות מרגישה כשיש "צבע אדום"? מה ילד בן 10 מעזה מרגיש כשעל הבית של השכן שלו נופלת פצצה?

מה ילדים עושים כשהפוליטיקה שהם רואים בטלוויזיה שדלוקה בסלון בדיוק כשהם מכינים סנדוויץ' במטבח – הפוליטיקה הזאת נכנסת אליהם הביתה בדלת הראשית, שוברת את השגרה הילדותית שלהם בברוטליות, משנה בבת אחת את כל החיים שלך?

"שעועית" (Beans) הוא הזוכה בפרס הסרט הטוב ביותר של האקדמיה הקנדית לשנת 2021 (כתבתי על זה כאן). והוא זוכה ראוי. מדובר בסרט מרתק וחכם. סיפור התבגרות של נערה משבט המוהוק שמתרחש על רקע אירוע פוליטי שהיה באמת לפני כ-30 שנה: יזם כלכלי מבקש לבנות מגרש גולף, ולשם כך הוא זקוק לשטח אדמה. החוזה נחתם, אבל מתברר שהשטח מאכלס את שבט המוהוק, ויש בו גם קברים של אבותיהם של אותם ילידים. היזם פונה לבתי משפט ומשיג אישורים, ולמעוטי היכולת נותר רק מוצא אחד: למחות. והם אכן יוצאים לפעולה, לסגור את המעבר בגשר שמוביל למונטריאול. המחאה הזאת נמשכה חודשים.והילדה שבמרכז הסרט רק בת 12. טרייסי דיר, הבמאית, בחוכמה יודעת להבדיל בין להמשיך לקרוא

פסטיבל טרומסו 2022: הבוס הטוב

(שם הסרט במקור: El Buen Patrón)

בשנה שהביאה סרט חדש של גדול במאי ספרד (ואחד מהכי גדולים בעולם), דווקא הסרט הזה, של פרננדו לאון דה אראנואה, הוא הסרט הספרדי היציג של השנה. "הבוס הטוב" הוא המוביל במועמדויות לפרס הגויה של האקדמיה הספרדית לקולנוע, הוא נציג ספרד לאוסקר, ואפילו הצליח להשתחל אל תוך השורטליסט של 15 הסרטים האחרונים לפני שלב המועמדויות הסופי לאוסקר. ולמרות שהאוסקר לסרטים בשפה שאינה אנגלית הולך להיות השנה מרוץ צמוד ומותח בין יפן, נורבגיה, ודנמרק, כשגם אירן, גרמניה, ופינלנד מחכות לעקוץ, ויש גם את סורנטינו האיטלקי, עכשיו, אחרי שראיתי את הנציג הספרדי, כדאי להכניס אותו גם למיקס.

מה שלא אומר שאני חושב שזה סרט מצוין או יוצא דופן. מה שזה כן אומר שמדובר בסרט מאוד מהנה, משעשע, עם ניסיון לומר משהו רציני על העולם האכזרי וחסר הרחמים של עסקים. וזאת גם הבעיה שלו.

לבמאי הסרט קוראים פרננדו לאון דה אראנואה. הוא התחיל את דרכו לפני קרוב לעשרים שנה עם סרטים (נהדרים) על עוולות חברתיות. על אבטלה ("ימי שני בשמש" היפהפה), על עולם הזנות ("נסיכות" המרגש). בסרטים שלו תמיד יש אנושיות חמה, הבנה לנפש האדם הנמצאת במצב קשה. אפילו לא מעט הומור יש בסרטים שלו, גם במצבים קשים. וזאת הצרה של "הבוס הטוב": זאת לא דרמה עם כמה רגעי הרפיה קומיים. "הבוס הטוב" היא קומדיה פרועה עם כמה רגעים של דרמה. וזה לא עובד, כי זה מקהה מאוד את חיצי הביקורת.

לבוס הזה קורים הרבה דברים במהלך שבוע גורלי. דה אראנואה מחזיק יפה בעריכה מדויקת לא מעט כדורים באוויר. כמה וכמה חוטי סיפור שכל אחד מהם מקבל את זמן המסך האפקטיבי שלו. בנוסף, לסרט הזה יש אס קטלני בשרוול: לתפקיד הראשי מלוהק אחד מהשחקנים הטובים ביותר בעולם היום, חוויאר בארדם. השחקן הזה נותן כאן הופעה מצוינת שמצילה את הסרט הזה מעצמו (כמעט). בארדם מסונכרן לחלוטין לחזון הבמאי, שמפיל עליו את להמשיך לקרוא