פסטיבל טרומסו 2022: שעועית

(שם הסרט במקור: Beans)

מה ילד בן 10 מתל אביב חושב על נתניהו? מה ילדה בת 12 מחיפה חושבת על מירב מיכאלי? מה ילד בן 11 מירושלים מרגיש כשכמה דקות נסיעה מהבית שלו יש מהומות בכותל? מה ילד בן 11 מנצרת מרגיש כשהוא שומע לראשונה את המילים "עבודה ערבית"? מה ילדה בת 11 משדרות מרגישה כשיש "צבע אדום"? מה ילד בן 10 מעזה מרגיש כשעל הבית של השכן שלו נופלת פצצה?

מה ילדים עושים כשהפוליטיקה שהם רואים בטלוויזיה שדלוקה בסלון בדיוק כשהם מכינים סנדוויץ' במטבח – הפוליטיקה הזאת נכנסת אליהם הביתה בדלת הראשית, שוברת את השגרה הילדותית שלהם בברוטליות, משנה בבת אחת את כל החיים שלך?

"שעועית" (Beans) הוא הזוכה בפרס הסרט הטוב ביותר של האקדמיה הקנדית לשנת 2021 (כתבתי על זה כאן). והוא זוכה ראוי. מדובר בסרט מרתק וחכם. סיפור התבגרות של נערה משבט המוהוק שמתרחש על רקע אירוע פוליטי שהיה באמת לפני כ-30 שנה: יזם כלכלי מבקש לבנות מגרש גולף, ולשם כך הוא זקוק לשטח אדמה. החוזה נחתם, אבל מתברר שהשטח מאכלס את שבט המוהוק, ויש בו גם קברים של אבותיהם של אותם ילידים. היזם פונה לבתי משפט ומשיג אישורים, ולמעוטי היכולת נותר רק מוצא אחד: למחות. והם אכן יוצאים לפעולה, לסגור את המעבר בגשר שמוביל למונטריאול. המחאה הזאת נמשכה חודשים.והילדה שבמרכז הסרט רק בת 12. טרייסי דיר, הבמאית, בחוכמה יודעת להבדיל בין אינסרטים של דיווחי חדשות לבין סיפורה החצי-פיקטיבי של גיבורת הסרט, ילדה עם שם מסובך (לפחות לנו, הלבנים, זה נשמע מסובך), אז היא מתקראת "שעועית" כשם חיבה. הילדה הזאת עוברת הרפתקאות שונות, בחלקן קשורות באופן ישיר לסכסוך. היא נוסעת עם אימא שלה ואחותה הקטנה ברכב וזורקים עליהם אבנים. היא נתקלת בגזענות חסרת בושה בחנות מכולת. והיא עוברת תהליך התבגרות על רקע אותו סכסוך מתמשך: האם הדרך הנכונה לחיות היא אלימות או מחאה שקטה? האם נכון לחיות על החרב, להקשיח הגנות, לדעת לסבול כאב ולהחזיר, להפסיק לדבר בנימוס ולדרוש במפגיע כבוד (הסצנה שבה היא לומדת להגיד את המילה Fuck בלי בושה משעשעת ומרגשת כאחד).  הסרט הזה הוא מצד אחד צנוע ורגיש, ויודע בחוכמה וברגישות לשלב רגעים פרטיים רגילים של נעה בת 12 (גילויי אהבה ראשוניים, למשל) עם רגעים שבהם העולם החיצוני פורץ אל תוך העולם הפרטי, ומצד שני הוא מסע ארוך של הנערה הזאת בתוך שוחות המלחמה של המחאה המתמשכת הזאת עד להבנה של הדרך הנכונה לחיות (או יותר נכון – הדרך הנכונה בשבילה לחיות).

"שעועית" הוא סרט חכם ויפהפה, שאולי סובל קצת מנחיתות טכנית של צילום ועריכה, אבל הוא מחפה על כך בחיוניות של השחקנית הראשית הנהדרת (והצעירה) ובעיקר בתסריט חכם ובבימוי רגיש לנפשה של מתבגרת. סרט נהדר.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s