פסטיבל טרומסו 2022: נס

(שם הסרט במקור: Miracol)

איך לעשות סרט ממש מצוין, ובכל זאת להוציא אותי מהאולם עם טעם לוואי

כבר אמרתי כמה פעמים שאני מאוד אוהב קולנוע רומני. ראדו ז'ודה הוא מהבמאים הטובים בעולם כיום לטעמי (סרט הפורנו הרומני הנהדר שלו אמור להגיע בשבוע הבא למסכים בישראל), אבל יש גם את ראדו מונטאן ("יום שלישי אחרי החגים", "אינטרגלדה"), אדריאן סיטארו ("כוונות טובות"), קאלין פטר נצר ("אנה אהובתי", "מדליית כבוד"), כריסטיאן מונג'יו ("4 חודשים, 3 שבועות, ויומיים"), ואלו רק כמה שמות. יש עוד. עכשיו אפשר להוסיף לרשימת המאסטרים הרומנים שם נוסף: בוגדאן ג'ורג' אפטרי.זהו הפיצ'ר השלישי של אפטרי, וב"נס" הוא מציג שליטה מופלאה בקצב הבימוי ובבחירה של דרך הצילום. רוב הסצנות מבוימות בשוטים ארוכים, לאו דווקא וירטואוזים, אבל עם סבלנות ואורך רוח המאפשרים לשחקנים להוציא את המיטב מהסיטואציה. יש כאן בימוי אדיר היוצר כמה סצנות חזקות מאוד, וסיפור שכל הזמן מסקרן אותי לדעת לאיפה הוא לוקח אותי.

"נס" הוא סרט בשני חלקים. בראשון הוא עוקב אחר להמשיך לקרוא

פסטיבל טרומסו 2022: הכיתה של מר בכמן

(שם הסרט במקור: Herr Bachmann und seine Klasse)

כמו עם "עלי ואווה", גם הסרט הזה הוא השלמה לסרטים שפספסתי בשנה שעברה. מדובר באחד הסרטים המוערכים ביותר בסצנת הפסטיבלים העולמית בשנה שעברה, והוא גם הוקרן בפסטיבל ירושלים האחרון. הסרט הזה גם זכה בפרס האקדמיה הגרמנית לפרס הסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר (כתבתי על זה כאן).

ואחרי כל זה, מדובר בסרט…נחמד. וזהו.וזאת בעיה. כי מדובר גם בסרט מאוד מאוד ארוך. למעלה משלוש שעות וחצי. בגרמנית. מצד אחד, צריך לומר שלא השתעממתי לשנייה, והילדים נעימים, והמורה (מר בכמן משם הסרט) מכיל ואמפטי לכולם, אבל סרט של שלוש שעות וחצי דורש השקעה לא קטנה מצד הקהל, ולי, כקהל, מגיע בתמורה יותר מ"נחמד".

כי אכן הסרט הזה להמשיך לקרוא