סנולנד: הביקורת

תהיה גבר

לפני שהלכתי לראות את "סנולנד", שמעתי מיותר ממקור אחד שמדובר בסרט פגום, אבל אני דווקא אהבתי את שני סרטיו הקודמים של יוני זיכהולץ (שעשה בשיתוף עם ינאי גוז. כאן כתבתי על "יותר איטי מלב". וכאן על "אלנבי רומנס"), אז חשבתי: כמה רע זה כבר יכול להיות?

אחרי הצפייה בסרט, מסתבר שהאינסטינקט שלי נכון: אכן מדובר בסרט פגום, אבל בתוכו יש לא מעט דברים יפים. אני די בטוח, למשל, שאם מחזירים את הסרט הזה לחדר עריכה אפשר להוציא סרט הרבה יותר טוב.

אבל רגע, נתחיל מההתחלה.

"סנולנד" הוא סרט על גבריות. ישראלית. במאה ה-21. מה זה אומר להיות גבר? מה הציפיות מגבר? מה אישה מצפה מגבר? מה גבר מצפה מגבר? מגברים אחרים? מעצמו?

גבר ישראלי, במאה ה-21, לפי "סנולנד", הוא אותו קאובוי ישן. אחד שלא מראה רגשות. שלא מראה חולשות. מחוספס. שבתוכו יש אלימות שעוברת בגנים (סצנה מצוינת עם שמיל בן ארי). אחד שלא מראה חולשה, שאיכשהו מסתדר ולא באמת מסדר דברים רק כדי לא להראות שהוא מאבד שליטה (החלק בסרט שמתאר את הזוגיות השבורה של שלומי קוריאט המצוין וטלי שרון הנהדרת הוא החלק הכי מרגש בסרט. בעיקר סצנת הוויכוח בבר).אבל "סנולנד" מתפזר להרבה יותר מדי כיוונים. גבר, הרי, אם הוא לא יכול להתמודד עם מצב מסוים, הרי לא יכול לומר "אני לא יודע". אין דבר כזה. אין מצב שגבר יראה חולשה. אז הוא בורח. והסרט הזה בורח. לכל מיני כיוונים, רק לא להתמודד עם מה שנמצא קרוב. וכך הסרט הזה מראה סצנת מסיבה הרבה יותר מדי ארוכה, ומסע יותר מדי ארוך לחיפה, ואח"כ לירושלים, ואיזה משחק כדורגל שמגיע משום מקום רק כדי להראות שגברים זה עם שנדלק מהר – "סנולנד" בורח מהתמודדות עם מצב קשה רק כדי לא להראות גבר בחולשתו.

וכך הסרט הזה מאבד פוקוס מהר. התמודדות עם מחלה קשה של הילדה היא סיטואציה שאין לך שליטה עליה. יש רופאים, ויש תרופות, ויש טיפולים, ויש אלוהים (אני אחזור לזה) – אבל הסרט הזה הולך להרבה מקומות, רק לא למקום שהוא היה צריך להיות בו. הזוגיות של ההורים של הילדה הזאת הרי נשברת גם בגלל המחלה של הילדה. בעיקר בגלל המחלה של הילדה. אבל "סנולנד" בורח מהתמודדות, ומסיט את העניין שלי למקומות הרבה פחות מעניינים. מה גם שהכנסת המצב הביטחוני למיקס צולעת כאן במיוחד – דיווחי רדיו בלבד, מבלי שיש כאן דבר בטחוני שמשפיע ישירות על הסיפור של הדמויות. כשאחת הדמויות מגויסת כאן בצו 8 ו…משהו קורה גם שם (לא משהו בטחוני, אלא במישור האישי יותר) – זה מיותר. ההשפעה של צה"ל על דימוי הגבר בישראל של המאה ה-21 היא נושא שלם וגדול, וראוי לטפל בו בדרך הרבה יותר יסודית מהנגיעה המאוד מקרטעת של "סנולנד".

והבעיה המרכזית של "סנולנד" היא דווקא הבימוי חסר הסבלנות של זיכהולץ. רוב הסצנות כאן עצבניות מאוד, מצולמות בעצבנות, עם מוסיקה שנכנסת מוקדם מדי, חזק מדי. השחקנים נותנים את הלב והנשמה. זיכהולץ לא לוקח. יש כאן סיטואציה טעונה עם שחקנים שיודעים את העבודה ויוצרים דרמה חודרת, אבל זיכהולץ מתעקש להוסיף דרמה משלו בבימוי, כאילו הוא לא מאמין שהשחקנים ייצרו את הריגוש הדרוש. וכך, למשל, סצנת הפינגווין, שהיא סצנה יפהפה שמקולקלת בגלל חוסר סבלנות של הבימוי – במקום להאריך את הרגע, לבנות אותו נכון בחדר העריכה, ולהביא את המוסיקה מלמטה עד לריגוש, הסרט הזה ממהר מדי, אגרסיבי מדי.

והפתרון של הסרט הוא בכלל סוג של דאוס אקס מכינה. דאוס במובן של אלוהים, אבל גם במובן של פתרון שמגיע משום מקום. גם בנושא הזה, כמו בנושא הצבא, הטיפול התסריטאי של הסרט כמעט ולא קיים. הצלע הנשית הכניסה אל הבית רב כי הבת חולה, ויש נסיעה לרב לקבל ברכה. וזהו. ואז, בסוף, יש איזשהו נאום על קבלה של החיים ועל צורך להתמודד עם הקשיים גם אם זה לא "גברי" – והכל נסמך על הדת. כמו שההוא אמר, וכמו שכתוב.

"סנולנד" הוא דרמה על משפחה שבה הבת חולה במחלה קשה, ועל המשברים שהתא המשפחתי עובר בעקבות המצב. ובחלק הזה השחקנים עושים עבודה נהדרת, והסצנות שמסתובבות סביב הסיפור הזה, למרות הבימוי העצבני של זיכהולץ, אפקטיביות ומרגשות. אבל "סנולנד" הוא גם סרט מבולגן שמתפזר ליותר מדי כיוונים, בחלקם תמהוניים למדי, ובחלקם האחר סתמיים, כך שיש לסרט הזה מזל שיש לו את צמד השחקנים שלומי קוריאט ואורי פפר שאכן עוברים טוב ביחד כצמד חברים שמכירים הרבה שנים. כמו שאמרתי, "סנולנד" הוא סרט פגום, אבל יש בו גם לא מעט דברים טובים.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s