והוא פותר. מעגל סיפור מספר אחת נסגר בערך בחצי הסרט. אבל מעגל שני נפתח. עוד מקרה מסתורי. האישה הזאת היא חשודה סדרתית. ושוב – הוא לא אומר שהוא אוהב אותה (או שגם אני לא שמתי לב?!). הוא חוקר מסור. הסרט בכלל עבר למקום אחר, לזמן אחר. ופארק צ'אן ווק מנסה בכל כוחו להעביר לי שיש כאן יותר מעניין קרימינלי. יש לו המצאות קולנועיות מרתקות. הוא מצלם את גיבור הסרט מנקודת המבט של הטלפון. הוא מצלם את גיבור הסרט בשני מקומות בעת ובעונה אחת (כביכול). אבל כל הטכניקה (המרשימה) הזאת לא מצליחה להעביר לי את הרגש שיש או אין בין שני האנשים האלו.
איתן 