פסטיבל ירושלים 2022: ציפורים שיכורות

(שם הסרט במקור: Les Oiseaux Ivres)

בשם של הסרט הזה נתקלתי כשסקרתי כאן את המועמדים של המדינות השונות לאוסקר בשנה שעברה. אח"כ הוא קיבל לא מעט מועמדויות (וגם כמה פרסים) בטקס פרסי האקדמיה של קוויבק, קנדה (כתבתי על זה כאן). כתבתי גם שבמבט מרחוק זה נראה כמו אופרת סבון לא מאוד מעמיקה, אבל בגלל שהסרט קיבל הרבה הכרה, חשבתי לבדוק אותו בכל זאת.

הלוואי שזאת היתה אופרת סבון.

oiseaux ivres

במקום סרט שמנסה ללחוץ על הרגש בברוטליות, זה סרט שפונה לחוש האסתטי. בכוח. בברוטליות. על חשבון סיפור, ודמויות, ועוד כל מיני דברים שכאלו, לא חשובים.

מתוך שעה ו-45 דקות של הסרט, ההתחלה מגיעה רק אחרי שעה ורבע בערך. הבת הגדולה יוצאת למסיבה ודברים משתבשים. בצירוף מקרים, גיבור הסיפור מואשם, על לא עוול בכפו. יופי. סרט קצר לא רע, שעטוף בהרבה מאוד התייפייפות ויזואלית, לא מאוד יפה, אגב. הרבה מאוד שוטים מצולמים כנגד השקיעה, או כנגד אור. אם שמים דמות מול האור, תווי פניה מוחשכים, כך שהרבה פעמים אני בעצם לא רואה את האנשים.

גיבור הסיפור מחפש אחרי אהובתו. "מחפש" זה לא בדיוק תיאור נכון. כי "מחפש" זה פועל אקטיבי. כאן בסרט הוא שואל פעמיים אם מישהו שמע עליה. בפעם השנייה הוא גם מקבל תשובה שמחייבת המשך חקירה. וזהו. בזאת נגמרות פעולות החיפוש של הגיבור.

יש משבר בנישואין של בעלי החווה שבה הוא עובד. רואים את האישה פעם אחת מתנשקת עם אחד הפועלים. אין לזה המשך. רואים את הגבר אומר לאישה (כשפניהם מוחשכות, כמובן) – תשמעי, אי אפשר להמשיך ככה. אבל הסרט ממשיך. בלי ממש לפתור את העניין.

הסצנה השנייה של הסרט מראה חבורה של אנשים משוטטת באחוזה ריקה. רק הסצנה האחרונה של הסרט תחזור אל אותה אחוזה, מבלי באמת להסביר איך קרה שהיא התרוקנה. זה סרט שכאילו מספר את הסיפור מבלי באמת לספר אותו. וזה קשור לאותה אהבה חמקמקה, שגיבור הסרט מחפש. או אמור לחפש.

הבת הגדולה אומרת לאימא: אני יודעת מה עשית. ועל רקע זה היא הולכת למסיבה הגורלית. זהו החלק היחיד בנראטיב שזוכה לפיתוח כלשהו, אבל הוא מגיע בשלב מאוד מאוחר בסרט, וגם הוא לא באמת מאוד מפותח.

כל ההתחלות של הדברים לא מספיקות למלא סרט של 100 דקות. כל שאר הזמן מוקדש לפיוטיות מצועצעת, ומכיוון שהיא לא ממש עוברת דרך הדמויות, אני נשאר עם סרט שמבכר יופי ויזואלי (לא מאוד יפה) על פני אנשים, וכך הסרט מהר מאוד הופך משעמם למדי. אני מניח שכל מי שהתלהב מהסרט הזה אהב את מה שנראה לו כפיוטי. לי זה נראה בעיקר פלצני, ודי משעמם.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s