אוסקר שפה זרה 2023: מקבץ ראשון

אז הנה הגיע הזמן הזה בשנה שבו כל מדינה שולחת סרט אחד שיהיה הנציג הלאומי שלה לאוסקר באמריקה. גם אנחנו עושים את זה, אבל אנחנו רק מדינה אחת, וכמות ההגשות בכל שנה מגיעה לכ-90, כך שהסיכוי להגיע למועמדות או אפילו לזכות הוא קטן.

מבחינת תאריכים, הדד-ליין להגשה הוא ה-3 באוקטובר (עוד קצת יותר מחודש), והסרטים הנבחרים אמורים להיות מופצים מסחרית בבתי הקולנוע עד ה-30 בנובמבר.

ולמרות שיש עוד יותר מחודש, 10 מדינות כבר הגישו את הסרטים הייצוגיים שלהן, ומכיוון שאני מעדיף לסקור כל הסרטים הבינלאומיים שרוצים אוסקר, אני מעדיף לעשות את זה במקבצים כדי לא להכביד (בכל זאת, בכל שנה יש כתשעים סרטים. פוסט אחד שיסקור את כולם יכול להיות כבד מדי). אז הנה המקבץ הראשון של הסרטים שרוצים אוסקר מבין אלו שלא מדברים אנגלית (כרגיל, הלינק בשם הסרט מוביל לטריילר הרלוונטי):

שווייץ: שלושה חורפים (Drii Winter) – מיכאל קוך

(הסרט ידוע בעולם גם בשם Piece of Sky, חתיכת שמיים).

מרקו הוא פועל פשוט. הוא לא מקומי, אבל הוא הגיע לשדות של הכפר שבו מתרחש הסרט כדי לעבוד. הוא איש שקט, שבא לעבוד ולא להתערבב. איכשהו, למרות אופיו המכונס בעצמו, הוא מושך את ליבה של אנה. לה כבר יש ילדה קטנה ממערכת יחסים קודמת. הם מתחתנים, והאהבה פורחת. עד שגידול סרטני מתגלה בראשו של מרקו, ומצבו המתדרדר מעמיד את האהבה הגדולה הזאת למבחן. לפי הטריילר, מה שאמור להיות דרמת יבבות ייבחן, כנראה, לאור שאלת האמונה באלוהים, מה שירסן את המניפולטיביות הדרמטית, ועם זאת, מבט בטריילר מזכיר לי מאוד את סרטו האחרון של טרנס מאליק, "חיים נסתרים", ואני לא בטוח שאני רוצה עוד אחד כזה.

דרום-קוריאה: החלטה לעזוב (헤어질 결심) – פארק צ'אן ווק

דרום-קוריאה שולחת לאוסקר את אחד הסרטים הכי מדוברים של השנה. סרט של במאי מהולל ונערץ. סרט שנרכש להפצה בישראל, וכבר הוקרן בפסטיבל ירושלים. וסרט שאני קצת התאכזבתי ממנו. ובכל זאת, כנראה יש לו סיכוי משמעותי באוסקר.

הסיפור הוא על חקירת משטרה של מוות של גבר. יש כאן חשד למוות לא טבעי, והחשודה העיקרית היא אשתו של המנוח. בלש המשטרה מתחיל להיות אובססיבי לגבי האישה הזאת, שמצליחה לחמוק כל פעם מאשמה. אבל אני צריך להאמין שיש כאן גם סיפור אהבה. והחלק הזה בסיפור הוא החלש ביותר לטעמי, כי אני לא הרגשתי את האהבה, וכך, הסוף של הסרט, הקרשנדו, הוא, כמו כל הסרט, גם מאוד מרשים, וגם לא מזיז לי שום דבר.

טאיוואן: שד ארור (該死的阿修羅) – יי-אן לו

הסרט שטאיוואן שולחת לאוסקר שייך לז'אנר הסרטים מרובי הסיפורים שמצטלבים בנקודה קריטית אחת. כאן הנקודה שמחברת את כל הסיפורים היא ירי אקראי בשוק בלילה.

במרכז כל הסיפורים נמצא נער צעיר שמתנגד לכוונת אביו לשלוח אותו ללימודים בחו"ל. הנער מבלה את רוב זמנו במשחק מחשב שנקרא "עולם המלך" ובפיתוח דמות קומיקס בשיתוף עם חבר, ובהגיעו לנקודת שבירה הוא מזמין אקדח באינטרנט, ובליל יום הולדתו ה-18 הוא יוצא למסע רציחות בשוק.

עוד דמויות בסרט: עיתונאי החוקר תכנית ממשלתית לפינוי-בינוי של אזורים עניים בעיר; עבריינית צעירה שהיא גם גיימרית שחיה בקומפלקס נידון לפינוי ביחד עם אימה האלכוהוליסטית; פרסומאית לחוצה שמנסה לקדם את משחק המחשב "עולם המלך"; והארוס שלה, שהוא גם לייב-סטרימר של משחק המחשב, וגם פקיד עירייה המתעסק בענייני פינוי בינוי. כל אלו קשורים לאירוע הירי.

ממה שאני קראתי על הסרט נדמה לי שמדובר בדרמה שבנויה היטב, באופן שקול, ומצד שני, הטריילר מראה סרט היסטרי למדי, מדמם מדי, כזה שחוגג את האלימות במקום לחמול על אלו שנפגעים מתוצאות מעשה הירי.

אורוגוואי: המעסיק והעובד (El Empleado y el Patrón) – מאנולו נייטו

בחווה חקלאית בגבול הצפוני של המדינה, רודריגו (נהואל פרז ביסקאיאר, "שיעורים בפרסית", "120 פעימות בדקה") לוקח על עצמו את ניהול החווה כדרך להוכיח לאביו שהוא מתבגר ויכול לעשות את העבודה. הצורך שלו בנהג טרקטור והחוסר בעובדים מובילים אותו להעסיק את בנו של עובד לשעבר. היות ושני הגברים הצעירים (המעסיק והעובד) הם אבות לילדים קטנים, הם מתקרבים והופכים לחברים. ואז תתרחש תאונה במהלך העבודה עם תוצאות טראגיות, והחברות החדשה תעמוד למבחן, במיוחד לאור העובדה שעם כל הרצון הטוב, אחד הוא עדיין המעסיק, והשני הוא רק עובד מן המניין.

לפי מה שקראתי, מדובר בדרמה שקטה הדורשת סבלנות, אבל לאנשים שמוכנים להשקיע בקולנוע מצפה כאן פיי-אוף ראוי, מרגש, ומגרה מחשבה. יכול להיות סרט מעניין.

קנדה: אביב נצחי (Eternal Spring) – ג'ייסון לופטוס

קנדה שולחת לאוסקר סרט דוקומנטרי באנימציה. זה תמיד מרהיב, ונדמה שגם כאן יש לזה סיבה אינהרנטית לסיפור: גיבור הסיפור הוא אדם שהצליח להימלט מסין והפך לאומן קומיקס ידוע ("ליגת הצדק", "מלחמת הכוכבים"). הוא שייך לתנועת "פאלון גונג" שהשלטונות בסין רודפים זה למעלה מעשרים שנה. ב-2002 אנשי התנועה הצליחו לבצע פעולת מחאה יוצאת דופן: הם השתלטו על שידורי תחנת טלוויזיה כדי שיוכלו להזים בשידור את כל הפייק ניוז שהשלטונות בסין הפיצו בנוגע לפאלון גונג.

"אביב נצחי" משחזר את פעולת המחאה הזאת, בעזרת סיפור של שני אנשים שהיו שם והצליחו לברוח (אחד מהם הוא אמן הקומיקס שמצא מקום לחיות באמריקה. השני ברח לדרום-קוריאה), ובעזרת האנימציה, שבקונטקסט של הקומיקס הופכת את האנשים שפעלו אז בסין לסוג של גיבורי על אמיתיים. אם הסרט יצליח לבנות נראטיב כרונולוגי שבעת ובעונה אחת יסופר במבט לאחור, וגם יגולל את המתרחש מולנו שלב שלב כמו בסרט מתח, זה יכול להיות סרט מרהיב, מרגש, ומרתק על התנגדות פוליטית ועל המחיר שאנשים פרטיים משלמים על עמידה על שלהם. סרט מסקרן.

גרמניה: במערב אין כל חדש (Im Westen nichts Neues) – אדוארד ברגר

לא מצאתי טריילר ברשת

כשהייתי נער הראו לנו בבית הספר את הסרט "הנחשול" (The Wave), סרט טלוויזיה על מורה בקליפורניה שמצא שיטה ייחודית להעביר לבני הנוער את המציאות של חיים תחת שלטון טוטליטרי-נאצי. לפני כ-15 שנה נעשה בגרמניה עיבוד קולנועי מחודש (ומוצלח למדי) לסרט.

"במערב אין כל חדש" הוא ספר אנטי מלחמתי מגרמניה שנכתב עוד ב-1930, בין שתי מלחמות העולם, והוא מתאר את חוויותיו של חייל גרמני צעיר במלחמת העולם הראשונה, ואת התפכחותו מהאידאל הלאומי שבשמו יצא להילחם. הספר עובד לסרט יותר מפעם אחת, ועכשיו הגרמנים עושים לו עיבוד מחודש. מצד אחד, בהתחשב בהיסטוריה הגרמנית, מדובר בזווית מעניינת של גרמניה שעושה חשבון עם העבר של עצמה, מה גם שבסרט החדש מככבים דניאל ברוהל ("להתראות לנין") ואלברכט שוך ("מחוץ למערכת"). מצד שני, לפחות לפי imdb, לסרט הזה כרגע מתוכננת הפצה נטפלקיסית בלבד (עם הקרנה בפסטיבל טורונטו, וזהו בינתיים), כך שאני לא בטוח עד כמה הסרט הזה עומד בסטנדרטים דרמטיים.

אקוודור: הבלתי נראית (Lo Invisible) – חוויאר אנדראדה

אקוודור שולחת לאוסקר סרט על אישה בת 45 שחוזרת אל ביתה אחרי טיפול שעברה במוסד לתשושי נפש. בסביבה שבה היא נמצאת היא חייבת להעמיד פנים שהכול בסדר, אבל לא הכול בסדר, והיא עדיין במצב עדין. היא הבלתי נראית, כשכולם רוצים לראות גרסה מכובדת של אישה, אבל היא רוצה להחצין את מצבה האמיתי, ולא יכולה.

בטריילר המשונה נדמה לי שהבמאי לא באמת מוצא דרכים לתאר לי את עולמה הפנימי, הנסתר של גיבורת הסיפור, אז הוא בורח אל ייצוגים אמנותיים סמליים (כמו צילום ארוך של צווארה), והסרט סובל מכך.

פולין: אי-אה (Io) – יז'י סקולימובסקי

אי-אה הוא קול נעירת החמור, וזוהי, להבנתי, הדמות העיקרית בסרט הזה. "אי-אה" הוא מהסרטים המדוברים ביותר בסצנת הפסטיבלים העולמית השנה, אבל אני פספסתי אותו בפסטיבל ירושלים האחרון. להבנתי הוא עוקב אחרי חמור שבתחילת הסרט נמצא בקרקס, אבל הקרקס נאלץ לוותר עליו, אז החמור נודד ועובר הרפתקאות שונות ומשונות, והסרט הזה מבקש להתחקות אחרי סוגים שונים של אכזריות אנושית שהחמור רואה או אפילו חווה על בשרו. לפי הטריילר, זהו לא סרט פשוט, אלא מושקע מאוד, אולי אפילו מדי, וזוהי אולי הסיבה שדחקתי את הסרט הזה לתחתית רשימת הצפייה שהכנתי לפסטיבל ירושלים, עד שבסוף ענייני לו"ז הכריחו אותי לוותר עליו לגמרי. מה שלא אומר שאולי בכל זאת יש כאן משהו.

פנמה: חתן השמחה (Cumpleañero) – ארתורו מונטנגרו

ג'ימי, גיבור הסרט, חוגג יום הולדת 45. הוא מזמן כמה חברים אל בית החוף שלו למסיבה. הוא גם מודיע להם בחגיגיות שבסוף המסיבה הוא יתאבד. יש כאן, כנראה, עניין עם מחלה סופנית שגורמת לגיבור הסרט להחליט החלטה כזאת דרסטית. ויש כאן סרט קאמרי, עם מעט משתתפים, ועם סוג של גרסה חדשה של "זרים מושלמים" – שוב פעם דיון בורגני בשאלה חברתית במסגרת מצומצמת (לוקיישן מוגבל, כמות דמויות מוגבלת, זמן התרחשות מוגבל). לא יודע אם יש לי כוח לסרט כזה.

אירלנד: הנערה השקטה (An Cailín Ciúin) – קולם ברייד

אירלנד שולחת לאוסקר סרט שלפחות ברמה הלאומית (הפנימית של אירלנד) כבר שובר שיאים. זה הסרט שזכה השנה בפרס האקדמיה האירית, גובר על שמות גדולים ממנו בהרבה (למשל, "בלפסט" של קנת בראנה). הביקורות משתפכות, וההצלחה הקופתית מפתיעה, במיוחד לאור העובדה שמדובר בסרט הביכורים של הבמאי קולם ברייד, ושמדובר בסרט הדובר את השפה האירית, דבר שלא רואים הרבה.

במרכז הסרט נערה צעירה. בעקבות בעיות שיש בבית, היא נשלחת לכפר, אל קרובים רחוקים, שיטפלו בה בינתיים. בסביבה הכפרית היא פורחת, גם אם היא נשארת שקטה, אבל, מסתבר, גם במקום נעים שכזה, יש סודות אפלים.  נראה בדיוק כמו סוג הסרטים שאני אוהב לראות, ואולי הוא באמת פנינה חבויה המחכה להתגלות.

עד כאן עשרה סרטים ראשונים. יהיו עוד מקבצים.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s