בחורים טובים: הביקורת

"בחורים טובים" הוא הסרט החדש של ארז תדמור. במאי שעובד הרבה, וכבר הביא לא מעט סרטים אל המסכים, חלק מהם היו גם להצלחות ("סיפור גדול", "בשורות טובות"). אני מכיר אותו כבמאי יעיל, רגיש, ומקצועי.  ב"בחורים טובים" נכנס תדמור לשדה מוקשים, והוא יוצא ממנו בשן ועין, חבול, פצוע, פגוע – אבל בכל זאת בחיים.

כי השד העדתי הוא אכן שד. אבל אני, החילוני, רגיל לראות אותו בבקבוק. מקסימום עם כמה בדיחות פה ושם. אבל כאן השד בחוץ, חי וקיים. אולי הוא בכלל לא בבקבוק בעולם שבו הסרט הזה מתקיים, העולם החרדי. אבל להרגשתי אני, החילוני הגמור, "בחורים טובים" זה לא "שטיסל". ההרגשה הכי ברורה שעולה לי מהצפייה ב"בחורים טובים" היא שמדובר בסרט של איש חילוני שמסתכל מבחוץ על עולם זר ומוזר שכזה, העולם החרדי. הרי יהונתן אינדורסקי, יוצר "שטיסל" הגיע מהעולם החרדי. הוא מכיר ויודע את השפה, את המנהגים, את האינטונציה. מבלי להכיר איש חרדי אחד, ניכר ש"שטיסל" הוא עבודה אותנטית של אדם שמבקש לספר על העולם שממנו הוא בא. ב"בחורים טובים", ארז תדמור מציץ מבחוץ על עולם זר. וזה ברור שהשפה המדוברת כאן היא שפה שאני, החילוני, מכיר. רק שמידי פעם הוא זורק מילה אחת ב"חרדית" (ומיד הוא מרגיש את הצורך להסביר לי מה המילה הזאת אומרת). תדמור אמנם עושה כאן סרט טוב לב, אבל אני לא מרגיש את העולם הזה חי באמת, כמו ב"שטיסל".כי תדמור עושה כאן קומדיה רומנטית. אחלה. רק ש להמשיך לקרוא