בחורים טובים: הביקורת

"בחורים טובים" הוא הסרט החדש של ארז תדמור. במאי שעובד הרבה, וכבר הביא לא מעט סרטים אל המסכים, חלק מהם היו גם להצלחות ("סיפור גדול", "בשורות טובות"). אני מכיר אותו כבמאי יעיל, רגיש, ומקצועי.  ב"בחורים טובים" נכנס תדמור לשדה מוקשים, והוא יוצא ממנו בשן ועין, חבול, פצוע, פגוע – אבל בכל זאת בחיים.

כי השד העדתי הוא אכן שד. אבל אני, החילוני, רגיל לראות אותו בבקבוק. מקסימום עם כמה בדיחות פה ושם. אבל כאן השד בחוץ, חי וקיים. אולי הוא בכלל לא בבקבוק בעולם שבו הסרט הזה מתקיים, העולם החרדי. אבל להרגשתי אני, החילוני הגמור, "בחורים טובים" זה לא "שטיסל". ההרגשה הכי ברורה שעולה לי מהצפייה ב"בחורים טובים" היא שמדובר בסרט של איש חילוני שמסתכל מבחוץ על עולם זר ומוזר שכזה, העולם החרדי. הרי יהונתן אינדורסקי, יוצר "שטיסל" הגיע מהעולם החרדי. הוא מכיר ויודע את השפה, את המנהגים, את האינטונציה. מבלי להכיר איש חרדי אחד, ניכר ש"שטיסל" הוא עבודה אותנטית של אדם שמבקש לספר על העולם שממנו הוא בא. ב"בחורים טובים", ארז תדמור מציץ מבחוץ על עולם זר. וזה ברור שהשפה המדוברת כאן היא שפה שאני, החילוני, מכיר. רק שמידי פעם הוא זורק מילה אחת ב"חרדית" (ומיד הוא מרגיש את הצורך להסביר לי מה המילה הזאת אומרת). תדמור אמנם עושה כאן סרט טוב לב, אבל אני לא מרגיש את העולם הזה חי באמת, כמו ב"שטיסל".כי תדמור עושה כאן קומדיה רומנטית. אחלה. רק שבכל פעם שיש רגע אחד רציני, הוא בורח אינסטינקטיבית לקומי. ויש רגעים שזה ממש לא נעים לצפייה. נקודת התפנית העיקרית של העלילה היא בדיוק כזאת, וזה ממש נאמר בסרט: מה, בחורה ספרדייה היא כל כך נחותה עד שאם היא תקבל לידיה גבר אשכנזי, אז רק אחד פגום? ומצד שני, ניתן להסתכל על הסרט הזה גם מזווית אחרת: אולי יש כאן סיפור על גבר מאוהב שעושה דברים קיצוניים כדי להשיג את אהובתו?

זה החלק הטוב של "בחורים טובים". עמית רהב, בתפקיד הראשי, באמת משתדל להראות את אהבתו של גבר צעיר. את המלכוד שהוא חש כשהוא לא יכול להשיג אותה. את הנחישות שלו בדרך הלא נורמלית שהוא עושה. וגם ליאנה עיון נהדרת כאן בתפקיד האישה הצעירה והנחשקת, שגם יש לה עולם משלה, ורצונות משלה. שני הנאהבים האלו, השחקן והשחקנית האלו הם הלב של הסרט הזה, ובהיותו של הסרט הזה קומדיה רומנטית, לפחות הצד הרומנטי של הסרט הזה חי ומרגש.

כי הצד הקומי צולע למדי. לוקח הרבה זמן עד שהסיפור המרכזי מתניע. ועד אז תדמור מוסיף מוסיקה קומית בכוח, ועריכה מהירה בין כמה מוקדי התרחשות, ויותר מדי דמויות משנה, מבלי באמת לתת להן עומק (כולל למאור שוויצר, שמשתדל, אבל אין לו באמת בשר בתפקיד), כך שהלב בסרט הזה קיים, אבל הקומי לא מספיק מצחיק, והשילוב בין הקומי לדרמטי צולע, ולרגעים ממש לא נעים (בחסות השד העדתי שמטופל כאן בידיים לא מאוד עדינות).

ובכל זאת, טוב הלב של הרומנטיות איכשהו מציל את הסרט הזה. כמו שאמרתי, מדובר בסרט פגום, חבול, לרגעים ממש לא נעים, אבל יש לו לב, יש בו רגש, בכל זאת ולמרות הכול.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s