שבוע קולנוע צ'יליאני: בצל העצים

(שם הסרט במקור: Un Lugar Llamado Dignidad)

בסינמטקים מוקרנים השבוע כמה סרטים מצ'ילה במסגרת מבט חטוף ומרוכז על המדינה הזו. הסרט הראשון שדגמתי משבוע הקולנוע הצ'יליאני הוא "בצל העצים", או בשמו המקורי: מקום ושמו דיגנידד (דיגנדד זה כבוד בספרדית, אבל הכוונה לקולוניה דיגנידד, מקום שהיה קיים באמת).

על הקולוניה הזאת שמעתי בחטף בעבר, ועניין אותי לראות את הסיפור שלה. הבעיה היא שזה מה שהסרט הזה עושה. מספר את הסיפור של המקום, ולא כל כך של האנשים שהיו במקום הזה. מדובר, הרי, בסוג של כת. גם בישראל היו כתות כאלו. הילדים של דניאל אמבש, למשל. או גואל רצון, עוד למשל. הסרט הזה מספר על מקום שבו גורו אחד שולט בחבורה שלמה של אנשים (בעיקר נשים וילדים) בעזרת כוח. בעזרת פחד. בעזרת השלטת טרור. פיזי, נפשי, מיני, ופסיכולוגי. קולוניה דיגנידד היה מקום שכזה. במרכזה גבר אחד ממוצא גרמני, שמנהל ביד מאוד מאוד קשה מקום מלא באנשים שסרים למרותו.אחד הסרטים הכי קשים שראיתי בחיי היה "האחיות מגדלנה".  כמה בנות צעירות נלקחות אל מנזר האחיות מגדלנה, ושם הן עוברות גיהינום. "בצל העצים" מנסה ללכת בדרכים הסלולות של סרטים כמו "האחיות מגלדנה", אבל הוא עושה להמשיך לקרוא