זאת הצרה שלי עם הסרט הזה. אין בכלל איזון בין הקומי לדרמטי, מה גם ששני החלקים האלו לא ממש עשויים טוב. הקומי לא ממש מצחיק, ואין כמעט סט אפים שיהפכו לסצנות קומיות אפקטיביות (חוץ, אולי, מחצי סצנה של רועי אסף בבית ראש העיר). ומבחינת הדרמה – גם כאן, דמויות הילדים שהיו אמורות להיפתח בפנינו נשארות מרוחקות. אני יודע מעט מאוד על הדמויות האלו. אחד רוצה להתגייס לצבא. למה? מה כל כך חשוב לו? אל תשאל שאלות קשות. הלאה. ילד אחר מרטיב בלילה. למה? אל תשאל שאלות קשות. הלאה. מה בכלל הסיפור של הנער הזה שהפך לגבר אבל נשאר לעזור לנערים אחרים? שאלה קשה. יש גם אופציה רומנטית באופק, אבל גם היא, כמו כל שאר חוטי הנראטיב כאן, רק נרמזת, ולא מפותחת.
איתן 