פרסי האקדמיה האוסטרלית לקולנוע 2022: המועמדויות

אתמול התפרסמו באוסטרליה המועמדויות לפרס האקדמיה לקולנוע של היבשת דאונאנדר. השנה שני במאים אוסטרלים הביאו שני סרטים עם פרופיל גבוה, שניהם כבר הוקרנו בישראל, אחד עם הצלחה לא קטנה, ואחד פחות. שניהם סרטים עם הפקה יקרה מאוד, שניהם הוקרנו גם בפסטיבל קאן, ואת שניהם כיבדה האקדמיה האוסטרלית לקולנוע במספר רב של מועמדויות.

"אלביס" של באז לורמן, הביוגרפיה של, ובכן, אלביס פרסלי, הוא המוביל את רשימת המועמדויות, עם 15: פרס הסרט הטוב ביותר, בימוי (לורמן), שחקן, שחקן משנה (טום הנקס), שחקנית משנה, תסריט, צילום, תלבושות, עריכה, עיצוב אמנותי, מוסיקה, סאונד, עיצוב שיער ואיפור, ליהוק, ואפקטים.

"3000 שנים של כמיהה" של ג'ורג' מילר, מעין פיתוח מוגזם מאוד של אלאדין, מועמד ל-13 פרסים: פרס הסרט הטוב ביותר,  בימוי (ג'ורג' מילר), שחקן (אידריס אלבה), שחקנית (טילדה סווינטון), תסריט, צילום, תלבושות, עריכה, עיצוב אמנותי, מוסיקה, סאונד, עיצוב שיער ואיפור, ואפקטים.

את שתי המפלצות בצורת סרטים האלו לא ראיתי, כי הם לא ממש עניינו אותי. יותר מעניין אותי סרט אחר, שגם הוא קיבל אהבה גדולה מהאקדמיה האוסטרלית, והוא:

אשת החוואי, האגדה על מולי ג'ונסון (The Drover's Wife: The Legend of Molly Johnson) – לאה פרסל

ב-1893, מולי ג'ונסון היא אימא לארבעה ילדים קטנים, ובהריון מתקדם עם החמישי שבדרך. בן זוגה הוא חוואי שנמצא כעת במסע עסקים של כמה חודשים (ב-1893 מסעות היו ארוכים. לא הייתה תחבורה ממונעת). גב' ג'ונסון נשארה לנהל את משק הבית לבד עד חזרתו של בן זוגה. אל החווה מגיע גבר ממוצא אבוריג'יני המבוקש על ידי החוק באשמת רצח. היא לוקחת אותו תחת חסותה. כששאלת אשמתו מתערערת, וכשהחוק דופק על דלתה, מבקש ממנה להסגיר את הנמלט, כוחה כאישה וכוחה כאדם מוסרי כנגד גזענות יעמדו למבחן.

לאה פרסל היא הכוח המוביל בסרט הזה. היא הבמאית, תסריטאית, מפיקה, וגם שחקנית ראשית בפרויקט הזה, וניכר שזהו פרויקט חייה, ועם זאת, לפחות על פי הטריילר ועל פי מה שאני קורא, הצל של סרט אוסטרלי אחר, של "הזמיר" (ג'ניפר קנט), עומד מעל הסרט הזה. זה נראה פרויקט מסקרן, עם חשש שמא הסרט הזה לא באמת ילך מספיק רחוק, לפחות לא כמו שג'ניפר קנט הלכה.

"אשת החוואי, האגדה על מולי ג'ונסון" מועמד ל-13 פרסי אקדמיה: פרס הסרט הטוב ביותר, בימוי (פרסל), שחקן, שחקנית (פרסל), שחקן משנה, שחקנית משנה, תסריט (פרסל), צילום, תלבושות, עיצוב אמנותי, מוסיקה, סאונד, ועיצוב שיער ואיפור.

עוד סרט בולט ברשימת המועמדויות הוא

הזר (The Stranger) – תומס מ. רייט

שני אנשים נפגשים במקרה ומתיידדים. אחד מהם מנהל את עסקיו בעולם התחתון, והשני מתחיל להתקרב לחבר החדש ולעסקיו. ברקע מתנהלת חקירה בנוגע להיעלמותו של נער בן 13 (שבסופו של דבר נרצח. הסרט הזה נשען על מקרה אמיתי). דמות נוספת בסיפור היא של שוטר שנמצא באותה סביבה של עולם תחתון (הוא עובד תחת זהות בדויה).

מקריאה על הסרט הזה נדמה לי שהוא מנסה יותר מדי להיכנס מתחת לעור של הדמויות, מנסה להבין את הפסיכולוגיה של פושעים, כמו של שוטרים, אבל זה בא על חשבון קידום עלילת המתח הזאת, מה שהופך, אולי, לדיון תיאורטי מדי. "הזר" (טריילר) מועמד ל-11 פרסי אקדמיה: פרס הסרט הטוב ביותר, בימוי, שחקן (ג'ואל אדגרטון), שחקן משנה, שחקנית משנה, תסריט, צילום, עריכה, עיצוב אמנותי, סאונד, וליהוק.

אלו הם הסרטים המובילים את רשימת המועמדויות של האקדמיה האוסטרלית. הסרטים האלו השתלטו על רוב המועמדויות, והשאירו פירורים לאחרים, ובכל זאת, אני אזכיר כאן עוד כמה:

סיסי (Sissy) – חנה בארלו, קיין סן

מקריאה על הסרט הזה, כמו גם מצפייה בטריילר, זה נראה כמו סרט שיכול להיות או מטומטם להפליא, או מבריק למדי.

שתי חברות הכי טובות מהתיכון לא התראו זמן רב, ונפגשות במקרה כעשור לאחר פגישתן האחרונה. האחת מזמינה את השנייה למסיבת הרווקות שלה המתקיימת בבקתה מרוחקת באמצע שום מקום. במסיבה המוזמנת פוגשת את האחת שהתאכזרה אליה בתיכון. עכשיו זה זמן נקמה. העובדה שהיא משמשת כסוג של משפיענית אינטרנטית מאפשר לאלמנט הוויזואלי בסרט להשתמש בכל מיני עזרים טכניים שקשורים למחשבים כדי להפוך את האימה המתגברת למקורית ומעניינת, או טיפשית להפליא."סיסי" (טריילר) מועמד ל-3 פרסי אקדמיה: פרס הסרט הטוב ביותר, בימוי, ושחקנית.

כאן במערב (Here Out West) – לאה פרסל, פאדיה עבוד, לוסי גאפי, ג'ולי קאלסף, אנה קוקינוס.

8 סיפורים. 8 תסריטאים. 5 במאיות. סרט שמקבץ סיפורים שונים על תפוצות שונות של מהגרים ממקומות שונים, שמדברים ב-10 שפות שונות וכולם התקבצו אל השכונות במערב סידני. אחד הסיפורים הוא על אישה שבעל כורחה עושה בייביסיטר לילדה ממוצא לבנוני שלא מדברת אנגלית. הבת שלה ילדה עכשיו תינוקת בבית החולים, אבל אותה אימא חדשה היא אישה מעורערת ולא יכולה לטפל בתינוקת. אז הסבתא החדשה חוטפת את הילדה מבית החולים. והכל בליווי הילדה הלבנונית. יש גם סיפור על מסעדה סינית מסורתית לפני סגירה. הבת הגדולה של המשפחה עוברת למלבורן, לגור עם החבר שלה, שאינו שייך לאותו מוצא ממנו היא באה, ובכך היא רק מוסיפה לשברון הלב של אימה. ויש עוד 6 סיפורים אחרים, כולם על המיעוטים השונים המרכיבים את המרקם העדין של החיים במערב סידני. ממה שקראתי, העריכה והבימוי הופכים את הסרט ליחידה הומוגנית אחת, למרות שהוא מורכב מחלקים מאוד שונים, ולפי הביקורות שקראתי, למרות שלא כל הסיפורים באותה רמה, רוב הרגעים הדרמטיים עובדים ומרגשים, ויוצרים תמונה מרתקת של חיים של הרבה אנשים שונים במקום אחד.ואחרי כל זה, "כאן במערב" (טריילר) מועמד רק ל-2 פרסי אקדמיה אוסטרלית: פרס הסרט הטוב ביותר, ופרס לתלבושות.

עד כאן ששת המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר: "אלביס", "3000 שנים של כמיהה", "אשת החוואי, האגדה על מולי ג'ונסון", "הזר", "סיסי", ו"כאן במערב".

כדאי להזכיר עוד שני סרטים מהרשימה שלא מועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר, אבל מועמדים לכמה פרסים אחרים:

יום שלישי בעירום (Nude Tuesday) – ארמגן בלנטיין

זה סרט גימיק, אני רק חושש שאחרי שמבינים את הגימיק לא נשאר הרבה סרט.

השפה המדוברת בסרט היא ג'יבריש. שפה מומצאת. השחקנים קיבלו הנחיות כלליות, ואלתרו את הסצנה כל פעם ללא דיאלוג כתוב. אחרי הצילומים נכתבו כתוביות תרגום ממוחם הקודח של היוצרים.

העלילה הכללית היא על זוג שהנישואים שלו נקלעו לשגרה שוחקת, אז הם נוסעים לאיזושהי סדנה מרוחקת כדי לעבוד על הזוגיות. ושם קורים דברים משונים. הטריילר מראה גם את הגימיק, אבל גם נדמה לי כמנסה להצחיק בכוח, לא תמיד עם כיסוי. "יום שלישי בעירום" מועמד ל-5 פרסי אקדמיה אוסטרלית: שחקן, שחקנית, שחקן משנה, תסריט, ועריכה.

בלייז (Blaze) – דל קת'רין ברטון

ילדה בת 12 עדה לאונס ורצח. כל הסרט הזה מנסה לתאר את הפוסט טראומה של הילדה. הבעיה היא שלפי מה שקראתי, כמו גם לפי הטריילר, הסרט הזה לא רק מנסה, הוא בכוח, בברוטליות של ממש מנסה. אין כאן עדינות של ניסיון להבין מה עובר עליה. יש כאן שילוב של אנימציה, אפקטים, דרקונים יורקי אש, אורות מהבהבים, צבעים עזים, עריכה עצבנית – הסרט הזה מתאר פוסט טראומה ומנסה להביא את הקהל לאותו מצב, אבל אין כאן עדינות בכלל. וזה מרתיע אותי."בלייז" מועמד ל-5 פרסי אקדמיה אוסטרלית: שחקנית, שחקן משנה, שחקנית משנה, צילום, ועריכה.

עוד כדאי לציין שסרט שחלף על המסכים בישראל לפני כמה חודשים מבלי להשאיר סימן, משהו שנקרא "להתאהב בפיגארו", מועמד ל-2 פרסים, למוסיקה, ולשחקנית המשנה, ג'ואנה לאמלי הבריטית.

טקס חלוקת הפרסים יתקיים ב-7 בדצמבר.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il