במערב אין כל חדש: הביקורת

(שם הסרט במקור:  Im Westen nichts Neues)

בתי קולנוע "לב" מקרינים בהקרנות ספורדיות לא סדירות את נציג גרמניה לאוסקר השנה. אני מניח שהסיבה ש"לב" לא מקרינים את הסרט הזה בהקרנות מסחריות רגילות היא בגלל שזוהי הפקה של נטפליקס, והם, האנשים הרעים האלו, מאוד מגבילים את ההקרנות הקולנועיות של ההפקות שלהם. יכול להיות, גם, ש"לב" מקמצים בהקרנות של הסרט הזה מהסיבה הפשוטה שמדובר בסרט לא טוב.

אני צריך לומר מראש: לא קראתי את הספר שעליו מבוסס הסרט. גם לא ראיתי את הגרסאות הקולנועיות הקודמות. ידעתי רק שמדובר בסרט מלחמה מגרמניה שמתרחש במלחמת העולם הראשונה. אז באתי לסרט הזה, פחות או יותר, נקי. והסרט הזה מה-זה-מלוכלך. כלומר, מבחינה טכנית, מדובר בהישג מרשים. הצילום קרוב מאוד למתרחש, קרוב מאוד לחוויה של מלחמה, ואני ממש מרגיש באולם הקולנוע את הזוהמה, את הבוץ, הרטיבות של השלוליות, את האבק. כשהם נוגסים באיזשהו מאכל, אני כמעט מרגיש את החול מתערבב עם האוכל בבלוטות הטעם שלי. האספקט הטכני של הסרט הזה נכנס אל מתחת לעור שלי באולם הקולנוע, מכניס אותי לחוויה המלחמתית.אבל זאת חוויה קרה, מנותקת. התסריט של הסרט הוא כמעט בדיחה עצובה.

כבר אחרי ההקדמה של הסרט, הקדמה בה רואים את השמחה של החיילים לצאת לקרב, הסרט קופץ שנה וחצי קדימה. שנה וחצי. זוהי תקופת זמן ארוכה מאוד, משמעותית מאוד, ואני מתנתק לגמרי מהדמויות. הרי אין כאן תהליך דרמטי בכלל. והתהליך הזה קריטי להבנה הרגשית של הדמויות. הרי סצנה אחת בהתחלה של חתימות של ההורים, ועוד סצנה אחת באמצע של גנבת תרנגולת – הסצנות האלו לא באמת מכירות לי את הדמויות. כשאותן דמויות נכנסות לאמוק של מלחמה, כשהן הורגות בטירוף, או פשוט צופות באותו טירוף שבו נהרגים אחרים – אין בזה שום אפקט רגשי, כי אני לא מכיר את הדמויות האלו. אני רואה את האספקט הטכני של הטירוף המלחמתי, אבל לא מרגיש אותו דרך הדמויות.

וכך הסרט הזה הוא קטלוג בלתי נגמר של המצאות לדרכי הריגה שונות במלחמה. וכשהבמאי מנסה ללחוץ בכוח על דוושת הדרמה, זה רק הופך את הסרט למגוחך, ומכיוון שמדובר כאן בדרמת מלחמה, יש כאן גם טעם לוואי חזק. הרי יש כאן באמצע הסרט סצנת גסיסה ארוכה שמתמשכת עד בלי די. ולקראת הסוף אחת הדמויות מתאבדת בייאוש. והרי כל הדיאלוגים כאן וכל מהלכי הדרמה שקופים. לקראת הסוף, למשל, שני חיילים מדברים. אחד מספר על אשתו ועל מה שיעשה כשיחזור אליה. באותו רגע ידעתי שהוא ימות בסצנה הבאה. וזה אכן קורה. הסרט הזה אפילו לא מנסה להסתיר את הקלישאות שלו. שימוש מעורר רחמים במוסיקה רועמת, בעוד ועוד סצנות מלחמה מלוכלכות, אכזריות, ללא קונטקסט.

אה, קונטקסט. הסרט הזה מנסה לתפור לתוך רצף המלחמה גם סצנות משא ומתן לשלום. בניגוד לזוהמה המלחמתית, הסצנות האלו סטריליות, מנגידות את העושר של המפקדים בחלונות הגבוהים עם הפשטות של החייל הרגיל, מנתקות את המודעות של כולנו ממה שקורה במלחמה. כשאחד מהמפקדים הבכירים נואם על מה זה אומר להיות חייל, אני תוהה האם הוא באמת יודע את המשמעות של מלחמה, זאת שרואים בשאר הסרט. החתירה לשלום כאן מגוחכת כמו האכזריות במלחמה. החלק הזה של הסרט, המשא ומתן לשלום, מגיע בחתיכות קטנות מדי, וברווחים גדולים מדי. גם כאן אין שהות לפיתוח דמויות, ומה שנשאר הוא לגלוג של תסריטאי, שעובר מעל לראש של הדמויות, מעל לראש שלי כצופה באולם.

אז כן, יש כאן ביצוע טכני מרשים של סרט מלחמה. אבל היה לנו אחד כזה לא ממש מזמן. גם מ"1917" לא מאוד התרשמתי. את הסרט הגרמני הזה בכלל לא אהבתי.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

2 מחשבות על “במערב אין כל חדש: הביקורת

  1. לא כל כך הלך לך בפסטיבל חיפה – כנראה מצב הרוח שלך היה לראות את השלילי יותר מאשר החיובי .
    בביקורת כאן לדעתי אתה מפספס את העיקר .
    מצד אחד אתה כותב
    "מבחינה טכנית, מדובר בהישג מרשים. הצילום קרוב מאוד למתרחש, קרוב מאוד לחוויה של מלחמה, ואני ממש מרגיש באולם הקולנוע את הזוהמה, את הבוץ, הרטיבות של השלוליות, את האבק. כשהם נוגסים באיזשהו מאכל, אני כמעט מרגיש את החול מתערבב עם האוכל בבלוטות הטעם שלי. האספקט הטכני של הסרט הזה נכנס אל מתחת לעור שלי באולם הקולנוע, מכניס אותי לחוויה המלחמתית."
    מה צריך יותר להכנס לאולם חשוך ומסך שמצליח להעביר אותך חוויה מטלטלת !!!!
    בהמשך אתה מעלה כל מיני זוטות של זמנים ( עריכה ) של דמויות "עגולות" במלחמה אתה לא מחפש להכיר את מי שלידך כזה שיכול לעלם תוך ירי של פגז אחד .
    ועוד דברים שוליים שלא שינו לי את הריגוש והיציאה המעורערת על מדרגות האודיטוריום.
    להתראות בפסטיבל הבא

  2. ביקורת עלובה ביותר,עצלן,קרא את הספר,עצלן,אל תבוא מראש לכל סרט המוסכמות שמרניות אודות דמויות להזדהות והתפתחות,איזה מבקר קולנוע מרובע!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s