כי הנושא כאן הוא יחסי הורים וילדים. ויותר מדויק: אבות ובנים. לכאורה, הסרט הזה הוא הכי להמשיך לקרוא 
וגם כשיש בסרט סצנה אחת יפהפייה ש להמשיך לקרוא 
שתי נשים ועמוד אחד מאוד גבוה. זאת גם הסיבה שהלכתי לראות את הסרט הזה. מתוך הצמצום של הדמויות ושל המקום ניתן ליצור דרמה אפקטיבית מאוד. "תלויה באוויר", כאמור, לא עושה עבודה טובה בצד הזה, אבל הוא מ להמשיך לקרוא 
אחרי שראיתי את הסרט, לדעתי התשובה היא: כן, אבל להמשיך לקרוא 
הרי כבר מהתחלה כולם פ להמשיך לקרוא 
"מילה שלה", אולי בגלל שהאירוע הזה של נפילת הארווי וויינסטין עדיין טרי מדי, לא יודע להתמקד. הרבה יותר מדי ד להמשיך לקרוא 
אבל אין באמת אחת כזאת. מרגע שמתחילה הוועידה, יש כאן בעצם לחץ בלתי פוסק על האוזן. כמויות עצומות של מלל, מבלי באמת לייחד כל אחד ואחד (אין כאן כמעט נשים. רק מזכירה אחת). כל אחד שמדבר נשמע לי בדיוק כמו להמשיך לקרוא 
והבעיה המרכזית שלי עם הסרט נאמרת במילים ברורות (גם בטריילר, אגב): הגיבורה לא פועלת מ להמשיך לקרוא 
כי מדובר, בעצם, על ה להמשיך לקרוא 
מתוך כשעתיים של סרט, כמעט חצי מהזמן (בהערכה גסה) מוקדש לאיזשהו ריטואל חוזר ונשנה וחוזר של דמות אלכוהוליסטית שמחפשת רק את בקבוק המשקה החריף הבא, את הכוסית הבאה. שקרים, תחמנות, פיתויים, הכול עובד. אין אפילו רגע אחד בכל החלק הראשון של הסרט שבו נדמה שהדמות המכורה הזאת מנסה להיגמל. לא בשביל הבן שלה, ולא בשביל אף אחד אחר. היא תחת ענן אלכוהולי מתמיד, ואין לי כל דרך ל להמשיך לקרוא 
איתן 