פסטיבל גאה 2022: לעולם לא נהיה שייכות

(שם הסרט במקור: Nunca Seremos Parte)

מוות הוא הכרחי. אהבה היא הכרחית. סקס הוא הכרחי. חיים הם הכרחיים.

"לעולם לא נהיה שייכות" הוא מסוג הסרטים שאני לא אמור לאהוב. כמו שהבנתם משורת הפתיחה, הוא מנסה להפיץ תורה ניו-אייג'ית שכזאת. ובנוסף, הוא גם מסוג הסרטים ש"לא קורה בהם שום דבר". הנחת היסוד של הסרט הזה פשוטה למדי: אימא אוהבת נשים. היא נפרדה מאבא. הבת הגדולה לא ממש מבינה את הסיטואציה, אז היא נוסעת לגור עם אבא, שבינתיים התחתן בשנית. ו…זהו. אצל אבא, שבעיקר נמצא בעבודה, ולא ממש נוכח, היא נפגשת עם בת זוגו החדשה, ועם הבת שלה מנישואיה הקודמים, ועם סבתא שלה. והיא בעיקר מבלה איתם את הזמן בלי באמת לעשות שום דבר.ועם כל זה, מדובר בסרט יפה. איכשהו, הסרט הזה נעדר כל ממד דידקטי. הוא בעיקר אנושי מאוד, אוהב מאוד, חם, וקל לי מאוד ל להמשיך לקרוא