לזלי היקרה: הביקורת

(שם הסרט במקור: To Leslie)

זה סרט יפה. אבל לוקח לו ה  ר  ב  ה זמן להתניע.מתוך כשעתיים של סרט, כמעט חצי מהזמן (בהערכה גסה) מוקדש לאיזשהו ריטואל חוזר ונשנה וחוזר של דמות אלכוהוליסטית שמחפשת רק את בקבוק המשקה החריף הבא, את הכוסית הבאה. שקרים, תחמנות, פיתויים, הכול עובד. אין אפילו רגע אחד בכל החלק הראשון של הסרט שבו נדמה שהדמות המכורה הזאת מנסה להיגמל. לא בשביל הבן שלה, ולא בשביל אף אחד אחר. היא תחת ענן אלכוהולי מתמיד, ואין לי כל דרך להתקרב לדמות הזאת, שלא רואה אף אחד, גם לא את עצמה, אלא רק את המשקה. אז כשהיא ישנה ברחוב, אין לי אלא לצקצק בלשוני, אבל לא באמת להצטער.

החלק הזה של הסרט הוא בעצם מסע מנקודה לנקודה של דמות שנשארת במקום. חלק מהנקודות במסע הזה נדמות אפילו תימהוניות (הביקור בבית הילדות שלה, למשל), או סתם משונות (העבודה שמישהו פתאום מחליט לתת לה).

ואז, בחלק השני של הסרט, משהו בכל זאת מתחיל להשתנות. ההחלטה של דמות אחת להתייחס אליה בחמלה כמעט אינסופית, בסבלנות ברזל, בצניעות, משהו בכל זאת נכנס לנשמה המעורפלת של גיבורת הסרט, משהו בכל זאת גורם שם לשינוי. ולאט לאט (מאוד מאוד לאט) היא מתחילה להשתנות. אולי בגלל זה הסרט הזה בכל זאת עובד. כי יש כאן מסר של טוב לב שבכל זאת חודר את החושך. ואנדריאה ריזבורו עושה כאן תפקיד יפה, מופנם למדי, ובמקום להיות מוחצנת, צעקנית, ריזבורו נוגעת ללב כאחת שמודעת למצבה, אבל אין לה כוחות לשנות אותו, עד שמישהו (שמגולם על ידי שחקן עם נוכחות מרגיעה, מישהו בשם מארק מארון) מתייחס אליה בטוב לב, והטוב הזה מזריק לאט לאט כוחות חדשים שמהווים מנוע לשינוי.

ואז מגיעה אליסון ג'אני. נדמה לי שזוכת האוסקר הזאת מתחילה להתמקצע בלשחק את המכשפה, והיא עושה את זה נהדר גם כאן, עד שמגיעה הסצנה האחרונה, וג'אני מוכיחה שגם שם יש לב מאחורי המוחצנות הזאת. גיבורת הסרט מפסיקה לעבור תחנות, אלא נשארת בחלק השני במקום אחד, והמארח שלה לוקח אותה תחת חסותו, גם בסצנת היריד שחושפת אמיתות כואבות מהעבר, וסוף סוף נותנת רקע לכל ההתמכרות הזאת. כך שבחלק השני אני סוף סוף באמת מכיר את האישה הזאת, שחודרת לאט לאט לדם בהופעה שקטה ויפה, וכך, הבן שלה, שהיה רק תחנה חולפת בחלק הראשון של הסרט, הופך להיות סיום מרגש לסרט יפה, שלוקח הרבה יותר מדי זמן להתניע, אבל כשזה קורה, הסבלנות משתלמת.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s