חיפושית הזהב 2023: המועמדויות

היום התפרסמו בשבדיה המועמדויות לפרס חיפושית הזהב של האקדמיה השבדית לקולנוע. שני סרטים עיקריים מתחרים על הפרס הגדול. אחד מוקרן בימים אלו בישראל, ואחר יעלה בקרוב. שניהם היו בפסטיבל קאן האחרון, אחד יצא משם עם הפרס הגדול של הפסטיבל, אחר יצא עם פרס התסריט. אחד מבוים על ידי אחד הבמאים הכי נחשבים בעולם היום, אבל אני באופן אישי לא מאוד מתלהב ממנו, אחר מבוים על ידי במאי שאני מאוד מעריך, וזה כבר סרט שלישי שלו אני רואה, אבל אני חושב שמדובר אמנם בסרט מרשים, אבל פחות טוב מסרטיו הקודמים. אחד מדבר אנגלית, אחר ערבית, ושניהם הפקות שבדיות.

"משולש העצבות" של רובן אוסטלונד, זוכה פרס דקל הזהב בפסטיבל קאן, מביא לאולמות הקולנוע בישראל קהל בטפטופים עקשניים, כך שגם אם יש לי לא מעט הסתייגויות מהסרט הזה, הוא כן מצליח לעשות רושם. סיפורם של דוגמנים וטיפוסים אקסצנטריים אחרים העולים על ספינת תענוגות ומגיעים לאי מבודד, וכל מחול השדים המלווה אותם. יש אנשים שחושבים שזה מבריק. אני פחות מתלהב. אבל אני במיעוט.Triangle of Sadness 1"משולש העצבות" (Triangle of Sadness) הוא גם המוביל את רשימת המועמדויות של האקדמיה השוודית, עם 9: מועמדות לפרס הסרט הטוב ביותר, וגם לבימוי, שחקנית משנה, שחקן משנה, תסריט, תלבושות, איפור, עיצוב אמנותי, ואפקטים.  

"ילד מגן עדן" (ولد من الجنة) הוא סרטו של טאריק סאלח. לפני 5 שנים הוא זכה בפרס הגדול של האקדמיה השבדית על סרטו הנהדר "רצח במלון הילטון על הנילוס". השנה ראינו בישראל את סרטו האמריקאי המפתיע לטובה "חוזה מסוכן", ומתישהו בקרוב יעלה סרטו האחרון המתרחש שוב, כמו הסרט ההוא על הנילוס, במצרים, ומדבר ערבית. הפעם יש גם שחקנים ישראלים. ראיתי את הסרט בטרום בכורה, ומאוד התרשמתי מהסיפור ומהביקורת החדה של סאלח על הממסד הדתי המושחת (כמו גם על זה המתנגד לממסד הדתי – גם הוא מושחת), אבל סאלח, הידוע בקצב האיטי של סרטיו, הפעם ממהר מדי, והאפקט הדרמטי קצת נפגם.

boy from heavenועדיין זהו סרט יפה בעיניי (טריילר), והאקדמיה השבדית העניקה לו 7 מועמדויות לפרס חיפושית הזהב: לסרט הטוב ביותר, בימוי, שחקן (תאופיק ברהום הישראלי), שחקן משנה (פארס פארס, שהולך עם סאלח כבר סרט שלישי ברציפות), תסריט, עריכה, ותלבושות. 

סרטים בולטים נוספים ברשימת המועמדויות:

מלכת הקומדיה (Comedy Queen) – סאנה לנקן

סרט שיש לו את הפוטנציאל להיות כל מה שאני אוהב בקולנוע. סיפור על ילדה בת 13 בשם סאשה. אימא שלה סבלה מדיכאון קליני, והתאבדה לא מזמן. הכאב גדול, ואיתו מגיעה החלטה נחושה: לא להיות כמו אימא. בכל מחיר. כל מה שהיא עשתה, כל מה שהיא היתה – לעשות הפוך. וזה כולל גם את ההפך מלהיות מדוכאת – להיות מלכת הקומדיה. להיות סטנדאפיסטית מצליחה.  ובדרך להצחיק גם את מי שלא הגניב אפילו חיוך אחד מאז האסון – את אבא שלה.

נשמע ונראה כמו סרט שיש בו המון צחוק, והמון רגש. "מלכת הקומדיה" מועמד ל-6 פרסי חיפושית הזהב: לפרס הסרט הטוב ביותר, בימוי, שחקנית, שחקן, צילום, ומוסיקה.

אני זלאטאן (Jag är Zlatan) – ינס יורגן

המונדיאל תיכף נגמר, אז הנה סרט על כדורגל. או בעצם, על כדורגלן. אחד. מאוד מצליח. מסתבר. אחד בשם זלאטאן איברהימוביץ'. בן למשפחת מהגרים. אחד שבאמת מצא את הגאולה בהצלחה בענף ספורט פופולרי. אחד שבאמת רתם את הכישרון שלו כדי לצאת ממצב מאוד לא משופר. כנגד עוני. כנגד גזענות ואפליה. הצלחה כנגד כל הסיכויים. גם אם אני לא מאוד מתעניין בכדורגל (שמעתי את שמו של איברהימוביץ' פה ושם. אני לא חושב שאי פעם ראיתי אותו משחק), "אני זלאטאן" נראה לי סרט נוסחתי אמנם, אבל מעניין.

"אני זלאטאן" מועמד ל-6 פרסי חיפושית הזהב: פרס הסרט הטוב ביותר, בימוי, שחקן, שחקן משנה, תסריט, וסאונד.

סאמי – סיפור בתמונות סרוגות (Historjá – Stygn för Sápmi) – תומאס ג'קסון

הסרט האחרון מבין אלו שמועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר הוא סרט דוקומנטרי שנראה נפלא, אבל נדמה לי שיש לו אמביציה קצת גדולה מדי, והוא מנסה להקיף קצת יותר מדי נושאים. שבט הסאמי הם הילידים של סקנדינביה. כבר ראיתי את סיפורם בסרט נהדר שנקרא "דם סאמי" (שגם זכה בכמה פרסי חיפושית הזהב לפני כמה שנים). כאן הסרט מנסה לספר את סיפורם של הסאמים דרך עבודותיה של אמנית שיוצרת תמונות סרוגות. אבל יש כאן גם את עניין משבר האקלים שמגביל את עבודת האדמה של הסאמים. ויש גם את סיפור ההיסטוריה של הסאמים. ובכלל, את הנופים שהם הבית של הסאמים (נופים שנראים נפלא. באמת. תראו את הטריילר). sapmiועל רקע כל המיש-מש הזה, נאום התוכחה הזה על משבר האקלים נדמה דידקטי מדי, ולא באמת מראה את ההשפעה שלו על חיי הסאמים. אבל זה הכול רושם שלי לפני שראיתי את הסרט. האקדמיה השבדית העניקה לסרט הזה 4 מועמדויות לפרס חיפושית הזהב: פרס הסרט הטוב ביותר, פרס הסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר, סאונד, ומוסיקה. 

אלו הם חמשת המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר של האקדמיה השבדית. עוד סרט אחד ראוי לציון בסקירה הזו, סרט שלא מועמד לפרס הגדול של האקדמיה, אבל בכל זאת צבר מספר מועמדויות לא קטן, והוא:

לשרוף את כל המכתבים שלי (Bränn alla mina Brev) – ביורן רונגה

ביורן רונגה ביים לפני כמה שנים סרט שנקרא "האישה". על הסרט הזה, גלן קלוז היתה מועמדת לאוסקר. רונגה חזר לביתו אשר בשבדיה, וביים סרט שעל פי כל סימן יהיה הכי קלאסי שיש. ולמרות שנדמה שהוא הכי נוסחתי שיש, אולי בכל זאת יש בו משהו. כמה שניסיתי לדלות מידע על הסרט הזה, הבנתי רק שמדובר במשולש אהבה קטלני. גבר צעיר מבקר את סבא וסבתא ומוצא בין תמונותיהם הישנות עדות למערכת יחסים סוערת שהיתה ביניהם למשך כל חייהם, מערכת יחסים שהושפעה מצלע שלישית – מאהב צעיר ואטרקטיבי שהיה לאישה. מה בדיוק קרה ואיך נפגשו – כנראה אצטרך לראות את הסרט (או לקרוא את הספר באותו שם שעליו הסרט מבוסס).

בתפקידים הראשיים ניתן למצוא את ביל סקארסגארד (לסטאלן סקארסגארד הגדול יש 8 ילדים. הוא אחד מהם), אסטה אוגוסט (ביתם של בילה ופרנילה אוגוסט, אחותה של אלבה אוגוסט שאהבנו ב"להיות אסטריד"), ואת גוסטב לינד (שפרץ בסרט הדני "מלכת הלבבות"). 

"לשרוף את כל המכתבים שלי" (טריילר) מועמד ל-6 פרסי חיפושית הזהב: שחקנית משנה, שחקן משנה, צילום, תלבושות, איפור, ועיצוב אמנותי.

טקס חלוקת הפרסים יתקיים ב-23 בינואר.

איתן ווייץ

ניתן ליצור איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s