מבט מבפנים: הביקורת

(שם הסרט במקור: R.M.N)

כריסטיאן מונג'יו. מי שעוקב אחרי מה שאני כותב בבלוג הזה שלי כבר יודע שאני מעריץ קולנוע רומני. אני ראיתי ואוהב לא מעט סרטים של בימאים רומנים (בעיקר ראדו ז'ודה, אבל גם לא מעט אחרים), ועם זאת, לכריסטיאן מונג'יו יש מעמד מיוחד. מונג'יו לא עושה הרבה סרטים, אבל כל סרט פיגוז. מ"4 חודשים, 3 שבועות, ויומיים" חודר הקרביים, דרך "מעבר לגבעות" המחריד והמטלטל, ועד "בגרות" היפה והמפויס יותר, מונג'יו הוא כמו רמה אחרת בשטח הקולנוע הרומני.

אז כשהגיע סרטו האחרון, "מבט מבפנים", לפסטיבל קאן בשנה שעברה, מיד התמלאתי ציפייה. ועכשיו הגיע הסרט הזה לישראל להקרנות מסחריות, ו…נדמה לי שזהו הסרט החלש ביותר של מונג'יו בכל הקריירה.נתחיל מזה שמונג'יו דווקא טוב מאוד ב"מבט מבפנים" בתיאור ההווי הכפרי של המקום הזה. יש תחושה חזקה מאוד של מקום, ומהר מאוד אני מכיר את הכפר הזה, המוזנח והנשכח הזה, את מזג האוויר הלא מאוד מזמין, הקר והקפוא הזה, את תקופת הזמן הספציפית שבה מתרחש הסרט (כריסטמס) וכל מה שקשור בזה, ובעיקר את ההווי האנושי של הכפר, שמדבר בשלוש שפות (הונגרית, רומנית, וגרמנית. בהקרנה שבה הייתי בקולנוע "לב", כל שפה מקבלת צבע שונה של כתוביות תרגום. החלטה אסתטית ופרקטית יפה), וכולם מבינים את כולם.

הבעיה היא שבסרטיו האחרים, כל ה להמשיך לקרוא