רוחות אינישרין: הביקורת

(שם הסרט במקור: The Banshees of Inisherin)

נחמד?! לא עוזר לי נחמד…

לפני כמה שנים הגיע מרטין מק'דונה לאיזשהו שיא. "שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי", שהוא כתב וביים היה סרט נהדר שגם זכה לאהבה של הביקורת ושל הקהל, וגם פרסים, כולל אוסקרים. הסרט החדש של מק'דונה הוא מופנם יותר, פחות שאפתני, אבל הוא לא פחות טוב ולא פחות חכם מסרטו הקודם.בבסיסו של הסרט סיטואציה פשוטה: שני חברים הכי טובים. יום אחד, ללא הודעה מוקדמת, אחד אומר לשני: לא רוצה להיות חבר שלך יותר. קולין פארל, בתפקיד זה שנזרק הצידה, עושה כאן עבודה נפלאה בתפקיד גבר שנאכל מבפנים. הוא לא מבין למה. זה משגע אותו. היה נחמד, הוא אומר. באיזשהו שלב מגיע ההסבר: לא עוזר לי נחמד. "רוחות אינישרין" הוא רקוויאם לנחמדות.

מרטין מק'דונה ממקם את הסרט שלו על אי, כך שהגיאוגרפיה של הסיפור מוכרת לי מהר מאוד. מספר הדמויות הלא גדול מוכר לי מהר מאוד. די מהר אני מתוודע לסביבה ולאנשים, ומק'דונה גם מצרף לזה דיאלוגים מופלאים שנאמרים בקצב של מכונת ירייה, קצב קומי אפקטיבי ומאוד מצחיק, אבל מק'דונה גם שומר על אווירה מלנכולית, יודע לשלב בין שני אלו בדיוק נהדר. קרי קונדון בתפקיד האחות מוסיפה הרבה לב ורגש, וכמה דמויות משנה משלימות תמונה מלאה של קהילה נחמדה ותומכת, ובמרכזה גבר אחד שלא מבין למה נחמדות לא מספיקה יותר.

יש התפתחויות בסיפור, ובאופן כללי הוא פחות אלים מסרטיו האחרים של מק'דונה, אבל יש כאן גם כמה אצבעות חתוכות, אז בכל זאת לא נקי לגמרי כאן, והסיפור הזה מגיע למסקנה עצובה שאין יותר מקום לנחמדות בעולם של היום. עד הסצנה האחרונה והקצת מיותרת לטעמי של הסרט, שהיא כמו סוף קצת הוליוודי, שקצת ממתיק את הגלולה המרה. לא, הסוף הזה לא הופך את הכול, ואין כאן "הם חיו באושר ועושר…", אבל הסוף הזה בכל זאת נותן ערך לנחמדות, ערך של אלמנט שמקהה את הכאב שקיים בעולם. זה לא הרבה, אבל גם זה משהו.

בסך הכול, "רוחות אינישרין" הוא סרט חכם עם תזה מנוסחת היטב, עם משחק נהדר (בעיקר של קולין פארל בתפקיד הראשי, ושל קרי קונדון בתפקיד המשנה של אחותו), עם בימוי נהדר, שיודע לשלב מלנכוליה וצחוק פרוע, קצב דיאלוגים מהיר וקצב סיפור איטי, נופים יפהפיים ושילוב דמויות משנה בעריכה מדויקת. סרט יפהפה, מצחיק, ומרגש. סרט נהדר.

איתן ווייץ

ניתן ליצור איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il