לפני כשעה וחצי הסתיים בצרפת טקס חלוקת פרסי הסזאר של האקדמיה הצרפתית לקולנוע. על פני אורך של כ-3 שעות ישבתי וראיתי טקס שכיבד את הטובים שבבני ובנות האמנות השביעית בצרפת. היה קטע מיוחד שהוקדש לז'אן לוק גודאר, ועוד קטע אחר שהוקדש לז'אן לואי טרינטיניאן, שניהם הלכו לעולמם השנה; היה רגע בשידור החי שנקטע בכוונה בגלל אישה צעירה ולא מוכרת שנעמדה פתאום על הבמה. האישה לבשה חולצה עם הכיתוב "נשארו לנו 761 ימים". מסתבר שזאת הייתה אקטיביסטית סביבתית הפועלת להעלאת המודעות לשינויי האקלים; היה את דיויד פינצ'ר, שהאקדמיה הצרפתית העניקה לו סזאר של כבוד (ואפילו בראד פיט הגיע כדי להעניק לו את הפרס); והיה את הזוכה בפרס הבימוי שהודה, בין השאר, לקהל הצופים שבא לקולנוע וראה את הסרט. הוא אמר: תודה לקהל על הסקרנות (משפט יפה בעיניי).
הטקס השנה פיזר את הפרסים שלו לכמה וכמה סרטים, ובכל זאת יש מנצח אחד ברור. אבל אני אתחיל דווקא עם המפסיד העיקרי: אחד הסרטים שהכי אהבתי בשנה שעברה, "בתנועה" (En Corps) של סדריק קלאפיש, היה מועמד ל-9 פרסי סזאר. הוא לא זכה אפילו באחד. את המועמדים העיקריים סקרתי כאן לפני חודש. כמה וכמה סרטים קיבלו פרס אחד או שניים:
"צעירים לנצח" (Les Amandiers) של ולריה ברוני טדסקי זכה בפרס אחד – לשחקנית המבטיחה (נדיה טרשקביץ', שכבר הספיקה להשתתף בסדרת טלוויזיה ששודרה בישראל בשם "דיבוקים").
"כמו חיות" (As Bestas), הזוכה הגדול של פרסי הגויה בספרד רק לפני שבועיים, זכה בפרס הסרט הזר. רודריגו סורוגויין, הבמאי הספרדי של "כמו חיות", עלה לבמה, ומסתבר שהוא מדבר גם צרפתית שוטפת (אני מניח שהוא היה חייב לעשות את זה כדי להדריך שני שחקנים צרפתים בתפקידים הראשי ב"כמו חיות").
"סנט-עומר", נציג צרפת לאוסקר בשנה שעברה, וסרט שמוקרן ממש בימים אלו בישראל (אני יצאתי ממנו מסויג למדי) זכה בפרס אחד – פרס סרט הביכורים.
הזוכה בפרס השחקנית היא וירז'יני אפירה, על תפקידה בסרט שנקרא "זכרונות פריס" (Revoir Paris), בו היא משחקת אישה הסובלת מפוסט טראומה אחרי שניצלה מפיגוע. זה הפרס היחיד בו זכה הסרט הזה. אפירה הודתה לבמאיות (נשים) שמלהקות אותה לסרטים שלה – לאליס וינוקור, הבמאית של "זכרונות פריס" ולרבקה זלוטובסקי, הבמאית של "ילדים של אחרים" (סרט שמאוד מסקרן אותי. אמור לעלות למסכים בישראל בקרוב).
"התמים" (L'innocent) של לואי גארל זכה ב-2 פרסים – לשחקנית המשנה, נעמי מרלן, ולתסריט המקורי.
סרט בשם "משרה מלאה" (A Plein Temps) עם לור קאלאמי (הוקרן בפסטיבל חיפה. לא ראיתי) זכה ב-2 פרסים – למוזיקה ולעריכה.
סרט שנקרא "סימון – מסע של מאה שנה" (Simone – Le Voyage du Siècle) של אוליבייה דאהאן (שביים את מריון קוטיאר לאוסקר ב"החיים בוורוד") – הסרט הזה זכה ב-2 פרסים – לתלבושות ולעיצוב האמנותי.
"פסיפיקשן" של אלבר סרה זכה ב-2 פרסים: צילום ושחקן ראשי (בנואה מז'ימל).
וכל אלו השאירו קצת גם לסרט שיוכתר לזוכה הגדול של פרסי הסזאר לשנת 2023:
דומיניק מול
איתן 