ב"קירבה" יש עניין עם שני נערים. החברים הכי טובים. כבר בהתחלת הסרט מישהי בבית הספר זורקת לכיוונם: תגידו, אתם זוג? ומכאן, הסרט די נעלם לתוך עצמו. לא ממש קורה משהו. אחד הנערים מצטרף לקבוצת ההוקי של בית הספר. אני מניח שמדובר בסוג של בדיקה שהנער עושה מול עצמו – האם הוא עונה לסטראוטיפ הנשי של הומוסקסואל, או שהוא יכול להיות גברי במשחק כוחני כמו הוקי. אני מניח את זה, כי זה לא נאמר. ויותר מזה – אין כאן שום מתח ועניין באימוני ההוקי. לפעמים הוא נופל, לפעמים הוא מחליק ללא דופי. אין שום משחק מכריע, גביע, או אליפות. אין תכלית ספורטיבית באימוני ההוקי האלו, ואין שום עליות וירידות דרמטיות בעיסוק של הנער בהוקי. כמו צילומי הריקוד של הנערה בסרט הקודם – זה מרשים טכנית, אבל חוזר על עצמו יותר מדי פעמים, ללא שינוי. ביום דרמטי במיוחד הוא נופל יותר מפעם אחת. בימים אחרים הוא נופל וקם. וזהו.
איתן 
קראתי את הביקורת שלך ואני שואל את עצמי אם ראינו את אותו הסרט והאם באמת הבנת על מה הסרט.
כי זה לא סרט על "ההכרה בזהות המינית שלנו" . מה שכן ,זה סרט על אובדן של חבר/חברות רק בגלל הצורך להיות מקובל בחברה.
דברים נרמזים בסרט ואתה צריך לשים לב כדיי לחבר את החוטים.
לדוגמה: בסצנה מסויימת אימא של רמי, דיי כועסת עליו שהוא נועל את עצמו בחדר האמבטיה ולא מוכנה שהוא יעשה את זה. כשנרמז איך רמי מת, הכעס שלה דיי ברור.
כשליאו שובר את היד ובוכה, הוא בוכה לא כי כואב לו אלא על האובדן של רמי, והידיעה שהוא דיי אחראי לזה.
זה סרט שאתה לא יכול להישאר אדיש אליו, זה סרט שמועך לך את הלב.לי ירדו דמעות בסוף הסרט.
רק הדקה האחרונה טיפה מרגשת. זהו