"החרות של גראנס" הוא סרט התבגרות לא שגרתי. בסרטי התבגרות, בדרך כלל, גיבור/ת הסרט הצעיר/ה מתאהב/ת לראשונה, ו/או מגלה את המין. אולי אפילו את הנטייה המינית. בסרט הזה, גיבורת הסרט, היא גראנס משם הסרט, מגלה את התודעה הפוליטית שלה.
הבעיה היא שפוליטיקה, שהיא תחום עשיר וסבוך, אין לה ערך בפני עצמה, אלא אם היא משפיעה באופן ישיר על החיים של האנשים הפשוטים. שלי, של השכנים שלי, של חברי וחברותי לעבודה. בסרט הזה, כבר בסצנה השנייה, יש ויכוח פוליטי סוער בין כמה מבוגרים בביתה של גיבורת הסרט, בעוד היא, הנערה הצעירה, רק מסתכלת בהם, בוהה, תוהה על מה הם מדברים, ולמה בכזאת תשוקה וכעס. לוקח יותר מחצי סרט עד שאישה אחת לוקחת את גראנס הצעירה תחת חסותה ומסבירה לה (ולנו, באולם) במילים פשוטות מה זה הבריגדות האדומות, ולמה הם פועלים כמו שהם פועלים.
זה מתרחש בשלב מאוחר מדי בסרט, כשהילדה כבר נמצא בסוג של אמוק פוליטי, אבל זה בכל זאת מעניק צידוק כלשהו למה שקורה.כי הרי האימא עושה דבר פטלי, וזה לא ממש מוסבר. וכל מה שהנערה עושה, זה הכול בשביל אימא. וכן, זה מרשים מאוד, ומרתק למדי. נערה נחושה שעוסקת בפעילות פוליטית באופן נסתר, מסוכן אפילו. עד שלב מאוד מאוחר לא ממש ברור מי זה האיטלקי הזה. וגם אח"כ לא ממש ברור מה הקשר של האימא לכל זה. ובכל זאת, הנערה הזאת ממשיכה בעקשנות מרשימה וסוחפת לעזור לאיש הזה, שהוא אולי טרוריסט, ואולי פעיל פוליטי עם כוונה טובה שנקלע למצוקה (והוא לא ממש נחמד, אבל הנערה לא נרתעת). ואני הולך עם הנערה הזאת, גם אם אני לא יודע בדיוק לאן. וצריך גם לומר שהשחקנית הראשית הצעירה, אזו גרדהו פטיטו שמה, יש לה תווי פנים קשים, נחושים, וקשה שלא להיסחף איתה במסע המטורף שלה.
בחכמה הסרט הזה ממלא את עולמה של גיבורת הסרט באחיות קטנות אוהבות ומעצבנות, ובאבא עם פיוז קצר אבל עם לב אוהב בכל זאת, ובאורחת חשובה שתסביר לה את העולם הזה, ובסביבה חיה ונושמת. עולם שלם מקיף אותה, עולם שיושפע ישירות מהפוליטיקה הזאת. בחכמה הסרט הזה גם נמנע מהסחות הדעת הרגילות של סרטי הנעורים (רומנטיקה אין כאן). "החרות של גראנס" דן בחוש הצדק שמתעורר בליבה של נערה צעירה, מתודלק באהבת אם, אבל מגיע להבנה גדולה יותר של העולם שמסביבנו.
"החרות של גראנס" הוא סרט שלא מוסבר עד הסוף, לא באמת מבאר את הפוליטיקה שנפתחת אל מול גיבורת הסרט, וזהו סרט קטן, עני למדי מבחינת הקולנוע שבו, ובכל זאת, הוא סרט מעניין על גילוי עולם, גם אם הוא עולם שונה ממה שאני רגיל לגלות דרך עיניי נערים ונערות.